קרינה היא צעירה ושמחה, מלאת אהבה ובוגרת במיוחד. היא אוהבת לשיר, לרקוד, לכתוב, לבשל, לאפר. אמנית בנשמה שמעריכה את יופיו של העולם. החדר שלה מקושט במדבקות, כי היא נהנית להתחבר לילדה שבתוכה. היא מלאת חמלה ודואגת לכולם. קרוביה מספרים שהיא הדבק המשפחתי, ובין החברים - זו שיוזמת פעילויות, מארגנת המסיבות, מתכננת את המתנות ואת הברכות המיוחדות.
במאי האחרון, פורסם סרטון המתעד את רגעי החטיפה של קרינה. במשך זמן רב היא יושבת עם חברותיה, כשהיא והן חבולות וקשורות, מנסות לעזור לעצמן. ביולי חשפו משפחותיהן תיעוד מימיהן הראשונים בשבי. בתמונה נראית קרינה יושבת על מזרן, חבושה בראשה.
סשה ארייב, אחותה, אמרה בכאב כמה חודשים אחרי החטיפה: "קרינה תמיד הייתה צוחקת עליי שאני גדולה יותר ושלכן אני אמות לפניה – ואני מתחננת שתדאגו לזה. תדאגו שאמות לפניה. ראיתי סרטון שלה פצועה, מאז אני לא יודעת כלום. 54 יום, האם מישהו טיפל בה? אסור לשכוח את הנשים ששם, הן מחכות שיוציאו אותן משם. הן זועקות את זה".
סשה קראה לארגוני הנשים בעולם להפסיק לשתוק אל מול החזקתן בשבי של עשרות נשים בידי ארגון טרור רצחני: "למה אתן שותקות? אם דבר כזה יקרה לכן, לאחותכן, לאמא שלכן, לבנות שלכן, אתן לא תהיו בשקט. למה אתן שותקות עכשיו כשזה קורה בהווה? אתן חייבות ברגע זה, כשאתן שומעות אותנו, ללכת ולהיות הקול של הנשים שצריכות אתכן. בבקשה. הן האחיות שלכן. איפה אחוות האחיות שלנו? איפה האנושיות? אנחנו צריכות את העזרה שלכן. בבקשה".