"אנחנו שמחים ונרגשים לראות את נעמה עומדת על הרגליים ושבה אלינו. ליבנו עם משפחות ברגר ויהוד, שמחכות ליקירותיהן. לא נוותר עד שישוב אחרון החטופים", מסרה משפחתה של נעמה לוי, לאחר האיחוד המרגש. חברותיה של נעמה ממכינת "באר אורה" התכנסו לצפות בשובה.
לאחר ששחרורה, שמעו היטב שאגות השמחה בבניין בו מתגוררת נעמה לוי ברחוב שקט ברעננה. מול הכניסה לבניין התגודדו אנשי תקשורת ועוברי אורח נרגשים.
שכן בבניין סמוך אמר: "אני מאוד מאוד מתרגש. השתתפתי בהפגנות למען שחרור החטופים ואני מאושר לראות שזה מתחיל לקרות ורוצה לראות כאן את אחרון החטופים עכשיו. זה כבר היה צריך לקרות לפני שנה. כל אחד צריך לראות כאילו זה בנו או בתו".
מכר של נעמה לוי סיפר: "קיימת התרגשות רבה. ההתרגשות כפולה - על כל חטוף שמשוחרר ועל תושבת רעננה שחוזרת הביתה. היינו כל הזמן בקשר עם המשפחה מאוד חששנו, אבל כל הזמן הייתה תקווה. הבעיה שיש לנו עסק עם חיות אדם וקשה היה לדעת מה יקרה. עקבנו כל הזמן בחרדה".
בשנה האחרונה, מיד עם סיום לימודיה, היא התנדבה עם ילדים בגן של פליטים אפריקאים. היא רוצה להיות דיפלומטית. נעמה אתלטית ואוהבת ספורט, תמיד מוקפת בחברים ובאנשים שאוהבים אותה. לפני שנחטפה, כל סרטון של נעמה היה מלא שמחה - בין ריקוד עם חברות והנאה. נעמה היא צעירה שוחרת שלום, ובתיכון השתתפה בתכנית "ידיים של שלום" שמפגישה בין צעירים אמריקאיים, ישראלים ופלסטינים, במטרה לקדם ערכים של הבנה משותפת ובחתירה לשלום.
בסוף המכינה שעשתה בטרם הגיוס כתבה נעמה: "למדתי לתת את המאה אחוז שלי גם כשאני כבר מותשת, למדתי שבסוף הכול מסתדר, למדתי לשמור על אופטימיות, למדתי לחשוב חיובי, למדתי שכל יום הוא הזדמנות חדשה. למדתי להתמסר, למדתי שיש עוד כל כך הרבה מה ללמוד".
לפני מספר ימים עדכנה משפחתה כי קיבלה ממנה אות חיים דרך חטופות ששוחררו. "הן ראו אותה למשך זמן קצר של כמה שעות. היא עומדת על הרגליים, הולכת ומדברת. היא פצועה ברגליים, אבל היא עומדת. היא שם והיא חיה. זה נותן הרבה, אבל בינתיים עוברים הימים".
התרעות פיקוד העורף