מפרטי העדויות עולה תמונה קשה של 477 ימי השבי הן נפגשו עם בכירים בחמאס, הוחזקו בדירות מתחלפות ושהו זמן ממושך בחושך. נאסר עליהן להחזיק ידיים או לבכות. חלקן נדרשו לשמור על ילדי המחבלים, ואחרות למדו ערבית. רגע מצמרר במיוחד התרחש כשאחת מהן שמעה את הוריה מאחלים לה יום הולדת שמח ברדיו - כך גילתה שהגיע יום הולדתה. הן דיווחו כי צפו בטלוויזיה והאזינו לרדיו, וציינו שהמאבק בישראל חיזק את רוחן.
בכאן 11 דווח כי בימים האחרונים לפני השחרור, הפרידו אותן מאגם, פרידה שהיתה עבורן קשה מאוד. הארבע ספרו שבימים הראשונים של השבי, היה איתן אדם מבוגר ששמר עליהן, דאג להן לאוכל ולמקלחות. עוד דווח כי מחבלי חמאס העבירו את התצפתניות ממקום למקום, גם בתוך העיר עזה, תוך כדי שחיפשו אותן לנשים פלסטיניות. למרות שהן חזרו במצב גופני טוב, המחבלים התייחסו אליהם בצורה משפילה וקשה- וקראו להן "החיילות".
במקביל, אורי מגידיש פרסמה מסר לתצפיתניות ששבו: "ברוכות השבות הביתה! איזו התרגשות עצומה וכמה הלב פועם בחוזקה יחד איתכן ועם משפחתכן!", כתבה. "החזרה שלכן היא רגע של אור בתוך תקופה מורכבת, והיא ממלאת את כולנו בתחושת הזדהות עמוקה וחיבוק אוהב. מי ייתן והחזרה הביתה תהיה צעד ראשון במסע של ריפוי, נחמה וכוחות מחודשים. אנחנו איתכן – מחבקים, תומכים ואוהבים תמיד". מגידיש הדגישה כי "ממשיכים לחכות ולהתפלל לשובה של אגם ברגר וכל שאר החטופים והחטופות - בלעדיהם הלב לא יהיה שלם".
התרעות פיקוד העורף