קית' סיגל, בן 64, מכפר עזה, הוא מרפא בעיסוק, איש שאוהב טבע מאוד, מעריץ את הרולינג סטונז, איש של טוב ועשיית טוב. בפרוייקט היפה של האקדמיה ללשון העברית על שמות החטופים כתוב שמקור השם קית' הוא קלטית ופירושו הוא יער. קית' ואביבה (אדריאן) נשואים יותר מ40 שנה וגם גרים בקיבוץ כפר עזה 42 שנים. שם יצרו את משפחתם היפה, גידלו 4 ילדים וזכו ב5 נכדים מהם. אביבה עבדה כגננת הרבה שנים.
ב7.10 אחרי דאגה של שעות וביתם שנמצא ריק התברר שיש עדות של שכן שראה אותם נלקחים בכוח לעזה. אחרי 51 ימים ארוכים בשבי אביבה חזרה.
בעמוד של בתם אילן עלתה העדות הזאת שלה מהשבי: "היו רגעים שהייתי בטוחה שאני הולכת למות. כולנו, הולכים למות שם במנהרה בעזה. האוויר היה קשה לנשימה וחלק מהזמן לא הצלחנו אפילו ללחוש בשקט כי פשוט לא היה מספיק חמצן להוציא מילה מהפה. היה אסור לבכות, היה אסור לדבר, רק ללחוש וגם את זה לא תמיד. שעות של שקט, דממה. 51 ימים הייתי בעזה וחשבתי בכל ליבי שאין סיכוי שאראה את המשפחה שלי שוב. חשבתי ששכחו אותנו. שאף אחד לא מחפש אותנו או עושה מאמץ להחזיר אותנו. בימים האחרונים התחלתי להתעורר באמצע הלילה ולא להצליח לחזור לישון. אני מתעוררת ולא מבינה איפה אני. נזכרת ברגעי האימה, בהתעללות, בהשפלה ובעיקר בפחד מוות שהרגשנו שם על בסיס קבוע. קית' בעלי עוד שם ואני לא מצליחה להבין איך לנשום, איך לאכול ואיך לחיות כשאני פה והוא עדיין שם, חי את האימה הזו כל רגע וכל דקה.
אין לי עוד כוחות, אני פוחדת להתעורר מחר בבוקר ולהבין שעוד יום מתחיל ואין לי איך להחזיר את בעלי הביתה. אני פוחדת לדמיין מה עובר עליו שם ובאיזה תנאים הוא מוחזק. 51 יום פחדתי בשבי חמאס ועכשיו על אדמתי, בארצי, אני ממשיכה לפחד בכל דקה של היום".