באוקטובר 1949, למעלה משנה לאחר קרבות תש"ח, יצא לדרך "מבצע ליקוט העצמות" – מאמץ יוצא דופן שנועד להשיב את חללי גוש עציון ומחלקת הל"ה לקבורה מכובדת. המבצע הפך לסמל של זיכרון לאומי ושל מאבק על כבוד הנופלים.
המסמכים שנחשפו לראשונה מוכיחים כי הקרב האחרון בכפר עציון היה קרב גבורה קשה ומתמשך כפי שגם כתב יוחנן בן יעקב. פיזור הגופות בעמדות מרוחקות מעיד על הגנה יוזמת ואמיצה עד תום הקרב ונפילתם של הלוחמים.
לראשונה, ייחשפו פרוטוקולים שכתבו אנשי המבצע, בהם עדויות על גורלם של הנופלים. בין הממצאים: המברק של שושנה קנוהל לבן גוריון, מסמך היסטורי שמבטא את כאבם ותקוותם של תושבי כפר עציון, לצד הקבלה מצמררת לתקופות מאוחרות יותר.
כמו כן, נחשפו הוכחות לרוב מוחלט של נפילות במהלך הקרב, לפי פיזור החללים ברחבי הקיבוץ והעמדות. המכתב של ר' בנימין, מסמך נאיבי ומרגש, שמשקף את התקווה ששררה למרות כל הקשיים, וגורל הגר"א על כ"ה בניסן, עדות מחודשת לתהליך הזיהוי והשבת העצמות לקבורה.
לדברי פרנקל: "מבצע ליקוט העצמות מלמד אותנו שיעור עמוק על כבוד האדם, זיכרון והנצחה. זוהי מורשת שחשוב להעביר הלאה – על דבקות במטרה, גם ברגעים הקשים ביותר".