שיר אמרה בהצהרה: "484 ימים שאני מדבר מעל כל במה אפשרית, זועקת ומתחנת שיחזירו את אבא שלי אבא וחולמת על הרגע הזה - שאוכל לעמוד על במה קטנה ולומר אבא שלי חזר הביתה בחיים".
עוד אמרה שיר: "484 ימי גיניהום, שנה ו-4 חודשים במקום החשוך והמפחיד עלי אדמות. הוא מספר שהוא הוחזק בתנאים לא אנושיים ושהמחבלים התעללו, הוא לא ראה אור יום וירד במשקל".
בהמשך אמרה שיר: "אבא שלי עבר 484 ימים בידיעה שכל רגע יכול להיות הרגע האחרון בחיים שלו, כשהוא יודע שהמחבלים הארורים יכולים להוציאו להורג או שהלחץ הצבאי יהרוג אותו, כפי ששמע שקרה לעשרות חטופים אחרים. אבא שלי עבר גיהינום שאף אחד לא יוכל להבין לעולם. הוא עבר התמודדות שאף אדם בעולם אסור שיעבור. הוא אמנם בחר להתעטף בדגל ישראל וללכת על הרגליים למרות החולשה והכאבים, אבל מבפנים הוא שבור לב על מה שקרה בקהילה שלנו ב-7 באוקטובר, ועל מה שעם ישראל ממשיך לעבור".
עוד אמרה שיר בהצהרתה: "הוא אמנם בחר להתעטף בדגל ישראל וללכת על הרגליים למרות החולשה והכאבים, אבל מבפנים הוא שבור לב על מה שהקהילה שלנו עברה בשבעה באוקטובר ועל מה שעם ישראל עוד ממשיך לעבור. תמיד ידעתי שאבא שלי חזק, אבל אף פעם לא הבנתי עד כמה. בימים האלו אנחנו לומדים על החוסן הנפשי המטורף שלו, על האהבה הגדולה שיש לו למדינת ישראל, על האומץ האדיר שלו להסתכל לרוע בעיניים ולא להיכנע, ועל הכוחות שיש לו להתמודד ברגעי תופת טראומתיים. אבא שלי לא רק שרד את השבי, הוא התגבר על השבי תוך שהוא פועל בנחישות ובאמונה".
שיר דיברה על דאגתו של קית' לחטופים שנותרו מאחור: "במעט הפעמים כשנחשף לתקשורת בשבי הוא מספר שהתחזק כשראה את עם ישראל ואת חיילי צבא ההגנה לישראל נלחמים כדי שהוא יחזור הביתה. ולעומת זאת נחלש ונשבר כשראה את הפילוג, האלימות וההסתה שיש כאן בנינו. אחת השאלות הראשונות שאבא שלי שאל אחרי שהגיע אלינו הייתה: ״מה אני יכול לעשות כדי לעזור להחזיר את כולם הביתה?״ בעיניים דומעות וגרון חנוק אבא שלי לא מוכן לוותר, למרות שהוא עדיין חלש מאוד, וכשהוא לפני שיקום ארוך הוא מבקש לעשות כל שביכולתו להוציא את אחים שלו מהגיהנום".
שיר ביקשה להתנצל בפני החטופים והחיילים: "אני רוצה להרכין ראש ולהגיד סליחה. סליחה מכל המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל, סליחה שאתם איבדתם בשביל הסיכוי שאבא שלי והחטופים בכלל יחזרו הביתה. סליחה שהשכול דפק אצלכם בדלת כדי שאנחנו נקבל חיים. סליחה אזרחים, חיילים, ואנשי ביטחון שהקרבתם את חייכם ונפשכם עבורנו, עבור מדינת ישראל ועבור הביטחון של כל אזרחי הארץ הזאת. סליחה ותודה. מעומק הלב שלנו, כנראה לעולם לא נצליח להתנצל ולהודות כמו שאנחנו באמת מרגישים. תדעו שאתם בליבנו לנצח.
"עוד סליחה אחת גדולה מגיעה לחטופים שהיו בחיים ונרצחו בשבי. אני אוהבת כל אחד מכם כאילו אתם המשפחה שלי, החלום שלנו היה לראות אתכם איתנו בבית, זה לא היה צריך לקרות, אתם הייתם צריכים להיות בבית ממזמן אני מצטערת בשם עם ישראל שלא עשינו הכל כדי שתחזרו בחיים. אתם ההוכחה שאין זמן זו לא סיסמא, חייבים להחזיר את כולם הביתה עכשיו", הוסיפה.