מספר שיא של 2,135 צבאי נגב חיו באזור הנגב בשנת 2024 - כך עולה מספירה שערכה רשות הטבע והגנים ופורסמה היום (שלישי). מהפילוח עולה, כי 673 מהצבאים הם זכרים, 913 נקבות, 263 צעירים ו-283 פרטים נוספים בלתי מזוהים.
ברשות הטבע והגנים ציינו כי התוצאה בספירה ממשיכה מגמה רב שנתית של עלייה בגודל אוכלוסיית הצבאים בנגב. בדו"ח מיוחד של רשות הטבע והגנים מוצגת גם המגמה הרב שנתית של אוכלוסיות צבאי נגב שנדגמו לאורך 15 השנים האחרונות. אורך דור של צבי נגב הוא 4.9 שנים ולכן, תוצאות הספירות ב-15 השנים האחרונות מייצגות תקופה של שלושה דורות בצבי נגב, שעל פי הארגון הבינלאומי IUCN מספיקה בדרך כלל לבטא הסתכלות ארוכת טווח במגמות של אוכלוסיות. בתקופה של שלושת הדורות האחרונים, שהחלה בשנת 2010, האוכלוסייה הוכפלה פי 2.5.
אקולוגית ערבה ברשות הטבע והגנים, ד"ר ניצן שגב, ציינה, כי בתוצאות הספירה השנתית אירעה עלייה מובהקת בכל חמשת אזורי הספירה, אשר התבטאה בגידול חיובי ומובהק של כ-10% שנה. קצב הגידול הרב שנתי הנמוך ביותר היה 1.8% בערבה הדרומית, והגבוה ביותר – 20% באזורים הצפוניים יותר שנסקרו.
בספירה של 2024, נספרו יותר צבאים מאשר בכל אחת מ-15 השנים האחרונות, וייתכן שמגמת הגידול נגרמה בשל רצף של שנים גשומות במרכז ודרום הנגב, שהחלו ב-2010 והגיע לאחר תקופה יובש ארוכה. גורמי הסיכון העיקריים של צבאי הנגב הם צייד בנשק חם והרעלות. רשות הטבע והגנים פועלת בניסיון למנוע הרעלות, שפגעו בעבר קשות בין היתר באוכלוסיית הנשרים.
ד"ר שגב ציינה עוד בדו"ח המרתק, כי לאחר קום המדינה, חיילים בנגב צדו צבאים רבים עד שצה"ל אסר זאת בתחילת שנות ה-60. ב-1964 החלה רשות שמורות הטבע דאז לאמוד את גודל אוכלוסיית צבי הנגב בערה ובנגב המרכזי והדרומי. בשנה זו נמנו כ-300 צבאים בלבד בכל הנגב. בשנים שאחריה, גדלה אוכלוסיית הצבאים והתייצבה וכאמור, כששנים האחרונות חלה עלייה.
ברשות הטבע והגנים מתריעים, כי הנגב המרכזי והערבה נמצאים כיום תחת לחץ אנושי הולך וגובר. הרס בתי גידול כתוצאה מפיתוח וכתוצאה מהלחץ הגובר וההולך מרכבי פנאי, מטיילים ואימוני צבא. ציד בלתי חוקי וכריתה בלתי חוקית של עצי שיטה, המספקים מקור מזון חשוב לנגב, פוגעים גם הם באוכלוסיית הצבאים.