לבנת איטלי, מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי במועצה האזורית שער הנגב, מתארת בפני מעריב כי תחילת עסקת החטופים וחזרה מדורגת לישראל, מסייעת בטיפול הפסיכולוגי בקרב ילדים בעוטף ומקלה בתחושת הטראומה.
"שער הנגב סיפק מענה ל 23 מרכזי פינוי של המועצה, לאורך תקופת המלחמה, ממשמר העמק שבצפון ועד אילת. הפסיכולוגים החינוכיים שלנו עוסקים במתן מענים פסיכולוגים לילדים שלומדים במערכת החינוך, מגיל לידה עד 18, הוריהם ולצוותים החינוכיים. מועצה אזורית שער הנגב חוותה טראומה קשה ב 7 באוקטובר, מספר רב של נרצחים ונפגעים ועל כן משפחות שכולות רבות, וכן תושבי מועצה שנחטפו, ביניהם גם ילדים. היתרון והאתגר של שער הנגב הוא שמדובר במועצה קטנה- כולם מכירים את כולם", מתארת איטלי ומדגישה כי "זוהי נקודת חוסן משמעותית בשל התמיכה הקהילתית. אך מצד שני, בשל כך, מעגלי הפגיעות מאוד רחבים במועצה. בעקבות המצב ובמהלך התקופה הזו, צוות הפסיכולוגים והמטפלים הורחב משמעותית וכולל 50 פסיכולוגים.
נדרשת נוכחות פסיכולוגית גבוהה מאוד בכל מערכות החינוך- כולל במערכות החינוך החברתי שהינן גורם משמעותי ביותר בחינוך ובשיקום הילדים". עוד מספרת הפסיכולוגית איטלי כי "אין ספק שבתקופה זו, ישנה עליה דרמטית בכמות הילדים שהופנו לטיפול. גם צוותי החינוך זקוקים לליווי מקצועי, ובנוסף רובם גם תושבי האיזור וככאלו זקוקים גם לתמיכה הרגשית על מנת להצליח למלא את תפקידם. אנשי הטיפול של שער הנגב נמצאים כאן ומסייעים גם להורים. השנה האחרונה ערערה מאוד את הסמכות ההורית. רבים דיווחו על חוסר פניות וקושי גדול להחזיק רצף של שגרה עבור ילדיהם במציאות הבלתי אפשרית של השהות בבתי מלון. כיום ההורים מתמודדים עם האתגר של החזרת הילדים לשגרה, כאשר האזור עד לאחרונה עדיין היה אזור מלחמה רועש, והדבר משפיע באופן ישיר על רמות החרדה של הילדים והמבוגרים.
החזרת כל החטופים היא המשימה המרכזית. חייבים להשיב את כולם גם למען שיקום אמיתי ואנחנו רואים עדויות קליניות בשטח. לאחר התחלת החזרה האחרונה של החטופים, המטפלים החלו לדווח על תחושות הקלה, ילדים שמדברים יותר. לצד זאת, חשוב לציין שיש גם ביטויים של חרדה. ברור לנו שיש עוד דרך ארוכה בתהליך השיקום, אבל ילדים הם בעלי כוחות ויכולות, תושבי שער הנגב הם אנשים חזקים וגם את זה חשוב לציין. ככל שנצליח למהר ולסיים את אירוע החזרת כל החטופים לארץ, נוכל להתפנות למלאכת השיקום והתקומה".
יוזמת הביתה, לצמיחה דמוגרפית בגליל ובנגב המערבי, פועלת מאז תחילת המלחמה בשיתוף פעולה עם עמותות וקרנות כדי לבנות קהילות של אנשי חינוך בעוטף ובגליל, תוך חיזוק החינוך החברתי- קהילתי. הדס שטיינר סמנכ"לית תוכן ביוזמת הביתה: "החינוך החברתי שם דגש גדול על חינוך מנהיגות עצמית ואחריות אזרחית. העיסוק בפעולות לטובת 'עצמי וסביבתי' היא זו שמחזירה את השליטה לחיי הילדים והנוער, מטפחת מסוגלות וזורעת אופטימיות.על הבסיס הזה החליטו כ 270 צעירים וצעירות אנשי חינוך מכל הארץ לעבור לנגב המערבי- לעבוד בחינוך, לתת מעצמם ולקחת חלק בצמיחה ובשיקום של האזור. אנחנו ביוזמת הביתה מאמינים כי בניית הקהילה מתחילה בחינוך מעולה ושלם - ועל ידי יצירת מערכת הוליסטית, אנחנו מחזקים מחדש דמוגרפית את העוטף והגליל״.
אחת היוזמות שלהן מסייעת יוזמת הביתה היא פרוייקט "מעיין כוחי" של תנועת תרבות בנגב המערבי, תוכנית המשלבת אמנים בעשייה החינוכית בשדרות ויישובי עוטף עזה. התוכנית מעניקה לבני נוער כלים וחוויות מעצימות דרך התרבות והאמנות, ומאפשרת להם לגעת במקורות הכוח הפנימיים שלהם.
דר לבנת, רכז פעילות 'מעיין כוחי' בנגב המערבי: "אנחנו מאמינים שבכל מערכות החיים לתרבות יש תפקיד חשוב בריפוי. באמצעות האמנות, ילדים ובני נוער שנפגעו מהמלחמה מצליחים להיפתח ולבטא את עצמם. מחקרים רבים כבר הוכיחו את זה ועכשיו אנחנו רואים את זה גם בשטח - ככל שמתמידים בתהליכים יצירתיים-אומנותיים בקרב ילדים ובני נוער, התקיעות והקיפאון שנוצרו מטראומה משתחררים וניתנת לילדים ולנוער האפשרות לכתוב את הסיפור שלהם מחדש - מסיפור של ייאוש לסיפור מעצים ומחזק ששופך אור על הכוחות הפנימיים שבכל אחד ועל התקווה של הקהילה כולה" מחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית, גם היא פועלת מאז תחילת המלחמה במתן מענים רגשיים לחברי ותושבי קיבוצי העוטף, כמו גם לקיבוצי קו הצפון. במסגרת יעדי "פרויקט אלומה"
מסייעים בתנועה הקיבוצים בטיפולים רגשיים, עדי רמות מהתנועה הקיבוצית אמרה כי: "אנחנו מוצאים פערים מהותיים בין הצרכים לבין היכולת למלאם ברמת זמינות מטפלים, חדרי טיפול ומגוון הטיפולים והתאמתם למטופלים. הסל שהמדינה מספקת אינו כולל ואנו בתנועה הקיבוצית מסייעים להשלמתו, תוך שיח שוטף מול המדינה. לצערנו, הצרכים בתחום הרגשי גדולים מאוד וילוו אותנו לזמן ארוך".