בקיבוץ בארי סיפרו על אלי כי הגיע לקיבוץ בגיל 14 כילד חוץ. הוא גדל והתחנך בקיבוץ, עבד בדפוס בתפקידי שיווק, שימש כגזבר הקיבוץ ומרכז משק וכן היה חבר בוועדה הכלכלית. כשהיה בן 28 התחתן עם ליאן שהגיעה מאנגליה כמתנדבת לעבוד בקיבוץ. "אלי חוזר ממציאות בלתי אפשרית אחת בשבי, אל מציאות קשה ביותר בישראל. מציאות בה היקרות לו מכל אינן בחיים - אלי איבד ב-7.10 את בנותיו נויה (16) ויהל (13) ואת אשתו ליאן (48), אשר נרצחו בביתן בבארי בטבח הנורא. אחיו, יוסי שרעבי ז"ל, נרצח בשבי, וגופתו עודנה מוחזקת בעזה. אנחנו נחבק וניתן לו את המעטפת הטובה ביותר שניתן", מסרו בהודעה.
"משפחתו של אלי - אמו חנה, האחים שרון, אסנת והילה, גיסתו נירה יחד עם כל האחייניות והאחיינים, נלחמו ללא לאות למען השבתו, תוך תפילה וציפייה עמוקה להתאחדות מחודשת עם בן משפחתם האהוב", הוסיפו.
אופיר הוסיפה אז בעצרת "אנחנו ערב לפני תחילת ההסכם. הסכם שבו סוף סוף נתחיל לקבל אלינו את החטופים והחטופות שחיכו יותר מידי זמן לחזור. אם ההסכם הזה היה קורה בזמן, אבא שלי היה חוזר אלינו ומחבק אותנו. אבל הוא קורה מאוחר מדי. אני מתרגשת מאוד לקראת אלי שאמור להשתחרר בשלב הראשון של ההסכם, וגם חוששת מאוד כי אנחנו לא יודעים מה מצבו. אני מייחלת שיחזור בחיים, שנוכל לתת לו חיבוק שלא נגמר. שלא נחווה עוד אובדן, כבר איבדנו כל כך הרבה".
"הלב שלי מתרחב רק מהמחשבה על כל חטוף וחטופה שיחזרו לחיבוק של מי שמחכים להם כל כך. אבל אסור שנעצור שם. היה נכון לחתום על ההסכם, וחובה להמשיך אותו עד שכולם כאן. חייבים להביא את כל החטופים שנרצחו לקבורה, לא לוותר על אף אחד ואחד. בשבילם, ובשבילנו. זה אבא שלי שם", הוסיפה.
התרעות פיקוד העורף