ההתרגשות עצומה, אך לצד השמחה על השיבה, הכאב עדיין נוכח – על היקירים שאינם, על מי שעדיין נותרו בשבי, ועל המציאות שאלי ואוהד חוזרים אליה. "רק כשהם יהיו כאן, נוכל להאמין שזה אמיתי", אומרים חברי הקיבוץ, שממתינים בדריכות לרגע שבו יוכלו סוף סוף לחבק אותם מחדש.
מיכל פייקין, דוברת קיבוץ בארי: "מצבם של המשוחררים מטלטל אותנו. המחשבות על שעבר עליהם במנהרות מייסרות אותנו. אנחנו קוראים לשחרור כל החטופים במהירות האפשרית, עד החטוף האחרון".
אביבית ג׳ון תושבת בארי הגיבה לתיעוד מעזה: "הם נראו נורא ואיום, אנחנו עם דמעות וזעזוע, הם יוצאים מעולם המתים. אני מקווה שנראה אותם עם המשפחות זה ישתנה. רצינו לשמוח, אבל התמונות היו קשות".
דגן פלג, חברו הטוב של אוהד בן עמי מקבוצת הרכיבה: "זה מטורף לראות אותו ככה. כל כך רזה. אני זוכר שהוא ניסה להוריד את הכרס שהייתה לו. ציפיתי לראות אותו על הרגליים, זה קשה מאוד. חייבים לתת להם את השקט שלהם. זה שמחה מאוד. אני ואוהד היינו שותפים בקבוצת האופניים למעלה מ-10 שנים. לא האמנתי שאני אראה אותו בחיים".
גל כהן, מזכיר קיבוץ בארי, שיתף: "מאתמול אחרי הצהרים שפרסמו את השמות אנחנו בהתרגשויות אמיתיות של צמרמורות. לצד זה יש את האנשים שלנו שעדיין שם, עד שהם לא יחזרו אנחנו לא נשקוט, כולם יחזרו אנחנו נדאג לזה".
רמי גולד מותיקי כיתת הכוננות של בארי: "זה יום מורכב. כל שנה בט"ו בשבט אנחנו נוטעים לכבוד הילדים החדשים עצים והשנה אנחנו עושים את זה בדרך הבנים ליד בית הקברות ובין היתר היום אנחנו תולים שלטים גם בשביל אוהד ואלי, שילוב מעניין, סוף של חברים שנרצחו בשביעי לעשירי, ילדים קטנים שנולדו השנה כמו נכדה שלי וגם לידה מחדש של אוהד ואלי, מרגש מאוד".
רעיה והילה רותם, ששוחררו משבי חמאס בעסקה הראשונה, (אחרי 54 ו-50 ימים בהתאמה), צופות יחד במשדר החזרת החטופים בפאב בקיבוץ בארי. "לא יכולות לשער מה עבר עליהם במשך זמן שהוא כמו נצח", ציינו והוסיפו: "מצפות לשחרור כל החטופים כולם, בהקדם האפשרי.
רעיה רותם שחזרה מהשבי בעסקה הראשונה: "מרגש מאוד היום, הרגשתי שמחה, חזרתי בעסקה הראשונה, והחברים שלי עדיין שם, יש עדיין חטופים שם ואנחנו דואגים להם ומקווים שהעסקה, הממשלה צריכה לעשות הכל כדי שכולם יחזרו, ורק אז נתחיל את השיקום".
אבידע בכר, תושב קיבוץ בארי שאיבד ב-7.10 את אשתו ובנו: "שמחה גדולה היום. מחכים לכולם. הם שני אנשי מפתח בקיבוץ, עם הכוח שלהם והכוח שלנו ביחד נשקם את הקיבוץ. אני לא רוצה להגיד להם שום דבר, אני רק מחכה לחבק אותם. יהיה בסדר, אנחנו נרוץ קדימה. החטופים צריכים לחזור כולם ובסוף נהיה במקום טוב יותר. הם חייבים לחזור כדי שנוכל לחיות, ש-10 מיליון ישראלים יוכלו לחיות בביטחון ולדעת שהם לא הופקרו".