הבוקר (ראשון) בחדר האוכל של קיבוץ בארי התרחש רגע טעון ברגשות, כאשר שלטי החטופים של אלי שרעבי ואוהד בן עמי, ששבו אתמול מהשבי, הוסרו מהקירות.
עבור רבים בקיבוץ, זה היה רגע של תקווה, אך גם של כאב מתמשך. “חייבים להחזיר בהקדם את כולם, הם נמקים שם במנהרות!”, אמרו חברי הקיבוץ. “מצפים לראות בהקדם את טל שוהם שלנו בחיק משפחתו, יחד עם כל החטופים החיים לשיקום באופן בהול. מחכים להביא לקבורה את יקירינו שבעזה: עפרה קידר, מני גודארד, אילן וייס, דרור אור, יוסי שרעבי וסהר ברוך זכרונם לברכה".
491 ימים של המתנה, דאגה, תפילות ותקווה הסתיימו אמש עם שובם של אלי שרעבי ואוהד בן עמי הביתה. אך לצד ההקלה וההתרגשות, המציאות הכואבת לא מאפשרת לתושבי בארי לשמוח באמת. "השמחה היתה קצרה מאוד", סיפר ניב אלון, מחבריו הקרובים של אלי. “ברגע אחד היא התחלפה בעצב ובכעס למראהו של אלי. עכשיו נהיה כולנו חזקים כדי לחזק אותו, ודרך ארוכה לפנינו".
גל כהן, מזכיר הקיבוץ, הדגיש: “חייבים להוציא את החטופים החיים בהקדם האפשרי, אין להם זמן! זה פשע נגד האנושות מה שעוברים שם החטופים. לאחר מכן יש להחזיר את כל גופות החטופים, המשפחות שלהן בטראומה שלא באה לסיומה".
הסרת השלטים בחדר האוכל מסמלת סיום של פרק אחד, אך גם את ההבנה שהמאבק עדיין לא נגמר. תושבי בארי ימשיכו לדרוש את שובם של כל החטופים – חיים או מתים.