נתניהו לא יזם פגישה-שיחה עם בכירים בקהילה, עם רבנים משלושת הזרמים, עם עסקנים ופעילים מקומיים עם יהודים שמזוהים כבעלי השפעה בקהילה. פגישות כאלו היו ונחשבו בזמנם כאירועים מרכזיים של ראשי ממשלות מישראל בעת ביקוריהם ושהותם בארה"ב. (גילוי נאות: הייתי נוכח בפגישות אלו ודיווחתי עליהן בזמנו באריכות).
הפגישה בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו היתה אירוע חשוב, בעצם קיומה. להגדיר את ביקורו בוושינגטון כ"ביקור היסטורי" - או שזה בורות של הכותב שאיננו מכיר ואיננו מודע לביקורים של ראשי ממשלה מישראל שמבחינת תוצאותיהם היו באמת היסטוריים, או שזה פשוט התרפסות וחנופה לראש הממשלה. לביקור היתה תוצאה אחת, בלתי צפויה. מה שייזכר מהביקור - הצהרתו של הנשיא טראמפ וחזונו לעתידה של רצועת עזה ולגורל העם הפלשתיני. "ארה"ב תשתלט על עזה", "ישראל תעביר את רצועת עזה לידי ארה"ב בסיום המלחמה". הצהרה מפיו של נשיא אמריקה בהחלט היסטורית. עובדה שלא מעניקה לשאיפה הזאת אף לא שבריר, אף לא קמצוץ של סיכוי ליישומה המעשי בעתיד הנראה לעין. "גם לא בעתיד שאינו נראה לעין", אמר לי סגן ראש משלחת מערבית מרכזית באו"ם.
זהו ביקור שייזכר כאירוע שבו ראש ממשלת ישראל מסר, העניק וליתר דיוק הפקיר את ניהולה של מדינת ישראל בידי נשיא ארה"ב. נתניהו לא יזוז מעתה, ולא יוכל לזוז בנושא מרכזי וחיוני לישראל בלי ליידע ולעדכן מראש את נשיא ארה"ב ולבקש אישורו. יש נקודת-אור אחת בהתפתחות הזאת. לפי דיווחים ותגובות של הנשיא נראה שלנשיא טראמפ איכפת יותר מגורל החטופים מאשר לראש הממשלה נתניהו.
התרעות פיקוד העורף