"הנטיעה היא סמל התקווה" טרם נפילתה כתבה שושנה לחברותיה: "אמנם זו תקופה קשה עד מאוד הדורשת קורבנות רבים, אך ידוע שלבנות ולקום אי אפשר רק באידיאה, ברומנטיקה בלבד... אחד הגורמים במאבקנו זוהי האמונה בכוחותינו... האמינו בעזרת ה'". שושנה לא שכחה לספר על הנטיעות: "נטענו בכפר עציון חורשה לזכר הל"ה, גם אני נטעתי שני עצים".
העובדה שכפר עציון קלט ניצולי שואה רבים והקיבוץ הדתי נטל על עצמו משימות התיישבות מאתגרות גם בהיבט הביטחוני, גרמו לכך שבמלחמת השחרור נפלו בקיבוץ ניצולי שואה רבים במיוחד.