יאיר הורן, בן 46 מניר עוז, השתחרר היום (שבת) בפעימה השישית לעסקה, לאחר 498 ימים בשבי חמאס. יאיר נחטף יחד עם אחיו איתן בן ה-37, לאחר שבא לבקר אותו בקיבוץ ניר עוז. החטופים ששבו סיפרו שהם בריאים ולא פצועים, וכן שהם עוד היו יחד. יאיר נמצא ברשימת 33 החטופים שישתחררו, ואילו אחיו איתן לא. עם חזרתו לישראל ביקש הורן לעבור עם המסוק דרך אצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע, מגרש הביתי של קבוצתו האהובה הפועל באר שבע, שם המתינו לו האוהדים. 

עשרות חברים ופעילים במטה משפחות החטופים התכנסו הבוקר בכפר סבא, בציפייה ובהתרגשות רבה לקראת שחרורו של יאיר הורן, שנחטף מקיבוץ ניר עוז ביחד עם אחיו איתן. ברגע השחרור המרגש, יאיר נצפה כשהוא מעט חיוור וצולע, אך הולך על שתי רגליים. הייתה שמחה מהולה בעצב, יאיר חזר אבל איתן עדיין נותר מאחור בעזה. 

משפחתו של שורד השבי יאיר הורן ביקשה למסור: "אחרי 498 יום יאיר חוזר אלינו הביתה. עכשיו, אנחנו יכולים קצת לנשום. יאיר שלנו בבית אחרי ששרד גיהנום ותופת בעזה. עכשיו, נשאר להחזיר את איתן כדי שהמשפחה שלנו תוכל לנשום באמת. אנו מודים לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון שמחרפים את נפשם וגופם ושולחים תנחומים למשפחות השכולות שאיבדו את היקר להם מכל עבור כולנו. אתם לנצח בליבנו. תודה גדולה לקהילת ניר עוז שעוטפת אותנו ולמטה משפחות החטופים שמלווה אותנו וימשיך ללוות עד שכולם יחזרו הביתה. לא נפסיק ונמשיך לפעול להחזרת איתן וכל יתר החטופים הביתה".

יאיר הורן (צילום: רויטרס)
יאיר הורן (צילום: רויטרס)

גבריאל פרשטנד, חבר של יאיר ואיתן עוד מארגנטינה, הגיע נרגש לכפר סבא מראש העין: "הכרנו עוד בתנועת הנוער בבואנוס איירס, אני עליתי לארץ ב-2002 והם עלו קצת לפני. הם תמיד בלטו בתנועת הנוער, חבר'ה טובים. לאחר שעלינו לארץ, עם השנים הקשר קצת התרופף. מאז שהם נחטפו הגעתי לאירועים למען שחרור החטופים וציפיתי לשחרורם. הציפייה מאוד גדולה והיא תושלם רק כשאיתן וכל החטופים יחזרו".

עמי שנער מכפר סבא, מהפעילים הראשונים למען משפחות החטופים, סיפר: "היינו מצוות הפעילים שהחלו זמן קצר אחרי האירוע הנורא לפעול. את רותי אמא שלהם הכרנו אחרי מה שקרה והפכנו למשפחה אחת גדולה. הפגנו כל יום, היינו יוצאים לצומת וחלמנו על הרגע. האם רותי הייתה אופטימית והשתתפה איתנו כל הזמן, היא אמרה לנו שהיא מרגישה אותם. יאיר נראה בתמונות בסך הכל יותר טוב ממה שחששתי. אבל המשימה לא הושלמה, נוריד את חולצות המאבק רק אחרי שאחרון החטופים יחזור".

גיסתם של האחים החטופים שלחה הודעה לפעילים: "אין לי מילים, יאיר הולך וחי. מצפים כבר לחבק אותו. הוא יעבור שיקום ויטפלו בו. המשיך הלאה על להחזרתם של איתן וכל החטופים". גלית, בנה של אחיהם עמוס, אמרה: "רותי היא אשה מדהימה. כל הזמן הייתה אופטימית ואמרה לנו 'הם חוזרים אליי'". 

פעילה נוספת אמרה: "ההתרגשות רבה אבל השמחה עדיין חלקית. רק כשנראה את איתן ואת כל החטופים נוריד את חולצות המאבק. אנחנו ממשיכים להיאבק וגם הערב נלך לעצרת".

רוני, חברה של יאיר ואיתן הורן אמרו לכאן חדשות: "לראות את יאיר עומד על הרגליים זו תחושה מטורפת, אבל אנחנו מבינים שזו רק תחילת הדרך. יאיר הוא אדם מאושר ושמח, אנחנו מחכים לשמוע מה מצבו ואם שמחת החיים שלו נשמרה".

מיכל אליה, פעילה במטה בכפר סבא שליוותה את המשפחה, סיפרה למעריב: "הכרנו את רותי האם אחרי ה-7.10 וליווינו אותה כל הדרך. היו עליות ומורדות, אבל תמיד שמרנו על אופטימיות. רותי תמיד שמרה על אופטימיות והיא זו שנתנה לנו את הכוח. היא הייתה מגיעה לצמתים, תמיד חיזקה אותנו והפכנו לחלק מהמשפחה. אנחנו משפחה אחת גדולה".

עוד הוסיפה אליה: "אחרי רצח ששת החטופים במנהרה על ידי חמאס, היה משבר גדול, אבל קמנו והמשכנו. כל הזמן ובכוחות משותפים האמרנו שהיום המרגש יגיע. בכיתי מהתרגשות אחרי ששמעתי שיאיר משתחרר, אבל צריך לזכור שאח שלו איתן עדיין נמצא שם. רותי אמרה לנו 'אני שמחה מאוד, אבל השמחה היא חלקית. יש לי עוד ילד אחד שנמצא שם'. אנחנו כולנו מאוד מתרגשים לקראת הגעתו של יאיר, ונמשיך יחד עד לשחרורו גם של איתן ושל כל החטופים".

בית משפחת הורן (צילום: אבשלום ששוני)
בית משפחת הורן (צילום: אבשלום ששוני)

יעל בנימיני, שביחד עם רוני מילוא, ורד קסוטו, נורית ומרסאלו ועוד, היו ממובילי המאבק בכפר סבא למען שחרור החטופים, סיפרה הבוקר למעריב בהתרגשות: "האם רותי שהכרנו אותה השרתה לאורך כל הדרך אופטימיות. באנו לחזק אותה אבל האמת היא שהיא חיזקה אותנו. היא הגיעה לכל מקום והייתה פעילה כל הזמן איתנו. יש שמחה ועצבות. מצד אחד אושר אדיר והתרגשות רבה שיאיר חוזר, אבל מצד שני עצבות שאיתן עדיין לא חזר. השמחה תהיה מושלמת כשאיתן יחזור וכל החטופים יחזרו. אז הכל יהיה מושלם".

יאיר נולד וגדל בארגנטינה ועלה לארץ בשנת 1999 כשהיה בן 22 עם קבוצת צעירים מתנועת הנוער של ״הבונים דרור״ בה היה פעיל מילדות. הוא מנהל את הפאב הקהילתי בקיבוץ והוא זה שמארגן את המסיבות. הוא אוהד שרוף וסוחף של קבוצת הכדורגל שלו. יאיר גם משקיע מאמצים כבירים בפעילותו למען הקהילה, הוא גם סטנדאפיסט ושדרן רדיו, זאת בנוסף לעבודתו בשיפוצים ובבנייה בקיבוץ.