בשבעה באוקטובר, הוריו של עומר היו איתו בקשר עד השעה תשע בבוקר. הוא סיפר להם על האזעקות ושהם שומעים ירי ללא הפסקה. עומר שלח להם מיקום לייב והם ראו איך הוא נכנס לתוך שטח רצועת עזה, בלי יכולת לעזור לו. באותו לילה כבר פורסם סרטון של חמאס בו עומר נראה קשור יחד עם איתי בטנדר שנוסע לתוך עזה.
עומר הוא הבן השלישי, הצעיר במשפחתו. משפחתו מספרת שהוא חם ואוהב, מחובר למוזיקה מגוונת ושמח. אימו מספרת על החיבה הרבה שהוא מפגין כלפיה וכלפי חברים קרובים שרכש בכל גיל - החל מהגן ועד היום, והם עדיין חלק מחייו. מיה רגב, שעבדה איתו, מספרת שהמשמרות איתו הן תמיד הכי מיוחדות.
חבריו מספרים שעומר הוא חבר של שיחות נפש וגם של צחוקים. כבר שנים הוא מסתובב עם צמיד אדום של מזל. מיה מספרת שעכשיו גם היא הולכת עם צמיד כזה, ומרגישה יותר קרובה אליו.
למרות הקושי, דנה הדגישה את התקווה: "אומנם עברה שנה אבל אנחנו לעולם לא מאבדים את האמונה. עומר, אתה חוזר, אתה חוזר הביתה ואנחנו נמשיך. אתה תמשיך להצחיק אותי הכי הכי בעולם", והוסיפה בחיוך עצוב: "לוקאס משתגע בבית כשאתה לא נמצא".
איתי רגב, ששהה עם עומר בשבי במשך 54 ימים, שיתף: "בזמן שהיינו יחד בשבי הכרתי אותך ולמדתי מי אתה ומי החבר הכל כך טוב של אחותי. סיפרת לי כל כך הרבה סיפורים מצחיקים, וכשחזרתי, כל מה שסיפרת התאמת - כולם רק מדברים על כמה הם אוהבים אותך. אני מחכה לרגע שתחזור, ואני מרגיש בגופי שזה קרוב. אני מחכה לשבת איתך מול הים בשקיעה, לצבור אלפי חוויות, טיולים לחו"ל ומסיבות".
"אתה וכל שאר השרים צריכים לתת לראש הממשלה את הגב ולהגיד לו 'תמשיך! תמשיך!', כי מדינת ישראל כשהיא רוצה היא מוכיחה, היא מוכיחה שעד לאיראן, לאיזה חדר היא מגיעה. אז תחזירו אותם הביתה. את עומר שלי שבעזרת השם בעזרת השם אמן שבשבת הזו הוא ייצא, ואם לא, אני רואה את האור בקצה המנהרה. אבל יש כאלה שאין להם אור בקצה המנהרה, ולכן צריך להמשיך מבלי להפסיק. להמשיך עד הסוף כי אין להם זמן", אמרה.
בדצמבר 2024, קיבלה אמו אות חיים, וסיפרה בהתרגשות: "הוא שומר שם שבת, זוכר את הקידוש בעל פה, שם נייר טואלט על הראש ככיפה", אמרה לקהל לאחר שבת חיזוק של ארגון 'קשר יהודי' במלון 'מצודת דוד' בירושלים. "כשהייתה הפסקת חשמל, הוא בחר שלא להדליק פנס - אני גאה בילד שלי, לקחו ממנו את החופש, אבל לא הצליחו לקחת ממנו את היהדות".
"הגענו לשיחה, ושמחה גולדין אמר: 'ברוכים הבאים'"
אמו של עומר, שלי, סיפרה בריאיון אחר לרדיו: "לצערי, אני כבר למודת ניסיון. בעיניי, עד שזה לא קורה זה לא קורה. לכן אני לא לוקחת את זה לשום מקום כרגע. אנחנו היום מציינים 140 ימים לסיוט הזה. הרבע פיתה וכף הגבינה הפכו להיות כאילו סלוגן שלנו, אבל אני רוצה להגיד לכל מי ששומע אותנו - צריכים להבין, זה לא סלוגן. זה מה שהם אוכלים שם, ולפעמים גם לא את זה. אני יודעת שהבן שלי רעב. כל אחד יושב בבית שלו, וגם אני, פתחתי את העיניים בבוקר, ראיתי את האור יום בחוץ והבנתי שעומר לא ראה אור יום 140 ימים. מישהו יכול לדמיין לעצמו איך זה מרגיש? אני כואבת".
התרעות פיקוד העורף