כהן מדגיש כי אחת ההצלחות המשמעותיות עבור קהילות ותושבי העוטף היא הקמת מנהלת תקומה על ידי ממשלת ישראל המנהלת היא גוף שנולד 12 ימים לאחר המתקפה ונועד לתכלל את עבודת הממשלה לשיקום החבל. המנהלת מורכבת מאנשים טובים, מוכשרים ואכפתיים שעושים המון למען ויחד עם העוטף.
“בשנה שעברה הצלחנו לשכנע, בלי מחאה ובלי לעומתיות, את המנהלת לעבור לעוטף, כך שמי שפועל למען התושבים – יפעל בין התושבים”, הוא אומר. “המעבר יקרה בחודשים הקרובים ואנחנו בקשר רציף וטוב איתם”.
לצד ההתקדמות, כהן מדגיש כי המאבק עדיין רחוק מסיום. בראש ובראשונה – נושא החטופים: “החטופים והחטופות עדיין לא בבית. זה לעולם לא יהיה שלם בלעדיהם. צריך להמשיך לפעול עד החטוף האחרון– החיים למשפחותיהם, והמתים לקבורה ראויה במדינת ישראל”.
לדבריו, התושבים מסרבים לקבל שוב מדיניות של “הכלה”: “יש להציב קווים אדומים ברורים ולוודא שכל מי שמתקרב לגדר מהווה איום ויטופל בהתאם. תושבי העוטף לא ישלימו עם חזרה למציאות ביטחונית שבה האויב נמצא במרחק נגיעה מהבתים שלהם. הטרור צריך לפגוש צבא, והאזרח צריך לפגוש שגרה”.
חזרת הרכבת לשדרות היא הישג משמעותי, אך כהן מזהיר כי זה לא מספיק: “התדירות נמוכה מדי, שעות הפעילות מוגבלות ואין מענה מספק בסופי שבוע. הרכבת חייבת לפעול בתדירות מספקת כדי שסטודנטים יוכלו ללמוד, תושבים יוכלו לעבוד במרכז וסבים וסבתות יוכלו לפגוש את נכדיהם”.
כהן גם מדגיש כי התנועה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם רכבת ישראל וזוכים למענה מהיר ואמיתי, גם אם כי לא כל הדרישות התקבלו בינתיים .
בנוסף, הוא מסרב לקבל את הגישה של מיגון במקום פתרון ביטחוני: “פתרונות המיגון לרכבת אינם תחליף למדיניות ביטחונית תקיפה. התחבורה בעוטף צריכה להיות חופשית ובטוחה כמו בכל מקום אחר בארץ. לא נסכים שפעם נוספת ימגנו אותנו למוות בעלות של מיליארדים. את איום הטרור על הרכבת צריך למגר מהשורש, לא להתמגן מפניו”.
כהן מציין כי לצד הביטחון, גם בעיות היום-יום של התושבים עדיין מוזנחות: “הזיהום בנחל שקמה והזרמת מי השפכים כתוצאה מקריסת המט”ש באזור הם תוצאה של הזנחה מתמשכת מצד המדינה. אין הצדקה לכך שבעיות בסיסיות כמו טיהור מי הנחל והקמת מתקני טיהור שפכים לא קיבלו מענה מלא”.
בנוסף, תקציבי השיקום – קריטיים להמשך תהליך ההתאוששות – עדיין תקועים: “תקציבים שהיו אמורים להגיע כבר לפני יותר משנה מתעכבים, והתושבים נותרים ללא מענה. אסור להמשיך לעכב את תקציבי השיקום שמגיעים לנו ואנו זקוקים להם כדי להיבנות מחדש”.
התנועה פועלת בימים אלו לקדם את חוק תקומה אשר אמור להבטיח את סמכויות המנהלת, תקציבי השיקום וגבולות החבל, אך בשל סוגיות פוליטיות החוק לא מקודם בקצב הנכון.
״אסור שחוק תקומה ישמש כמנוף פוליטי לטפל באזורים אחרים בנגב. העוטף של העוטף חייב לקבל מענה נכון הכולל תקציבים רבים, אך אסור שהשיקום של ילדי שדרות, בארי וכפר עזה ייפגע בשל משחקים פוליטיים על גב התושבים״.
אחד הנושאים הכואבים ביותר מבחינת כהן הוא היעדר פיצוי ליתומי השבעה באוקטובר שאיבדו הורה יחיד: “כ-60 יתומים נפגעו באופן קשה מהאירועים, אך המדינה אינה עושה דבר לקדם את מעמדם”. לדבריו, החוק הקיים מפלה אותם לרעה, שכן יתום שאיבד את שני הוריו מקבל תגמול לכל החיים, אך יתום שאיבד רק הורה אחד אינו זכאי לדבר.
“לא נסכים לקבל את הסיטואציה החלמאית הזו”, הוא אומר. “נבחרי הציבור חייבים לתקן את החוק ולהעניק לכלל יתומי השבעה באוקטובר את מלוא הזכויות המגיעות להם. מדינת ישראל לא יכולה להתנער מאחריותה כלפיהם”.
לסיכום, כהן מדגיש כי העוטף הוא לא רק מבחן לתושביו – אלא למדינה כולה: “שיקום העוטף הוא שיקום מדינת ישראל. כשנצליח בעבודה משותפת – התושבים, הרשויות, הפילנתרופיה והחברה האזרחית – להפוך את העוטף למקום המשגשג ביותר במדינה, נדע כי תקומה אמיתית באה על עם ישראל. הרבה כבר נעשה, אבל הרבה עוד צריך להיעשות. אנחנו מזמינים את כולם להצטרף ולקחת חלק”.
התרעות פיקוד העורף