אלפי דרי רחוב חיים בישראל. לקראת גל הקור הצפוי בסוף השבוע, לרבים מהם לא יהיה מקום לינה חם והם ינסו לשרוד בתנאים קשים תחת כיפת השמיים, כאשר חלקם לפחות יחפש בלילות הקרים מחסה באתרי בנייה, במבנים נטושים ולעתים גם בחדרי מדרגות בבניינים. רק חלקם צפויים על פי ההערכות לשהות בגגונים שנפתחו למענם.
מתחילת החורף כבר היו כמה אירועים של דרי רחוב שסבלו מהיפותרמיה.
על פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשנת 2024 היו מוכרים בישראל 3,148 דרי רחוב, מתוכם כ-400 שהוגדרו כ"סרבני טיפול".
בשנת 2023, מספר דרי הרחוב עמד על 3,066 ומתוכם הוגדרו כ-500 כ"סרבני טיפול".
קרוב למחצית מדרי הרחוב שוהים בתל אביב. על פי נתונים שמציג מנהל תחום דרי רחוב בעיריית תל אביב, אביה קדרי, בעיר שוהים 1,227 דרי רחוב, המהווים כ-45% מכלל דרי הרחוב במדינה.
עם זאת, בפועל ההערכות הן שמספרם של דרי הרחוב בתל אביב במהלך שעות היום גבוה משמעותית, מאחר ורבים מגיעים לעיר הגדולה, בה אפשרויות המחייה רבות יותר, ובשעות הערב שבים למקומות בהם הם שוהים בערים אחרות.
"כ-700 מדרי הרחוב מקבלים טיפול ממושך ועקבי על ידי העירייה ובמקרים רבים אנו מטפלים בדרי רחוב בעקבות פניות חד פעמיות", הוא מספר.
מהנתונים עולה עוד, כי כ-86% מדרי הרחוב בתל אביב הם גברים וכ-14% נשים.
למעלה ממחציתם מוגדרים כמכורים פעילים לסמים ואלכוהול ולכ-47% יש תחלואה נפשית לא מאובחנת או לא מטופלת.
עם זאת, בשנים האחרונות גברו המקרים של דרי רחוב שאינם מוגדרים כמכורים או כחולים ואשר הגיעו למצבם בשל מצוקה כלכלית קשה, שנבעה בין היתר, מחובות כספיים בשל החלטות עסקיות גרועות, חובות הימורים, או גירושין קשים ומשברים כלכליים ואישיים. "אנחנו פוגשים גם אנשים נורמטיבים", מציין קדרי.
"ישנן קבוצות של דרי רחוב עם מאפיינים שונים", הוא מסביר – "מה שקורה בתל אביב אופייני למטרופולינים גדולים בעולם".
קדרי מספר עוד בשיחה עם "מעריב", כי לא רואים בשנים האחרונות עלייה מספרית בדרי הרחוב בעיר, אך לעומת זאת, רואים הרעה משמעותית בנראות ובחוויה האורבנית.
"רואים יותר מכורים שמשתמשים בסמי רחוב, מכורים במצב קשה יותר, יותר מקרים של תוקפנות וכאלו שזרוקים ברחוב ואנו מקבלים קריאות לסייע להם", הוא מסביר – "ישנם אנשים, שב-28 בחודש, כשמקבלים את קצבת הביטוח הלאומי, קונים סמים ונעלמים".
על רקע תנופת הבנייה, שכוללת התחדשות אורבנית בחלק מאזור נווה שאנן, קדרי גם מאפיין תופעה של מעבר דרי רחוב לאזורים אחרים בעיר. "ההתחדשות העירונית בנווה שאנן, הביאה לשינוי המפה העירונית ויותר דרי רחוב נדדו לעוד שכונות – ללב העיר, רוטשילד, פלורנטין, לווינסקי, שפירא ולמערב וצפון העיר. גם ישנם יותר בעלי עסקים שמתלוננים".
דרי רחוב מגיעים לאזורים שונים בעיר ולעתים גם לאזורי מגורים. "מול הבניין בו אני מתגורר בשכונת נחלת יצחק, בגינה קטנה, נמצא כבר כמה חודשים דר רחוב, שישן על הספסל", מספר תושב בשכונה – "הוא לא מטריד אנשים, אבל קשה לראות שבימי חורף קרים הוא ישן תחת כיפת השמיים ואין לו מענה".
עוד הוא סיפר, כי באחד מהערבים הגשומים והקרים הגיע וישן בלובי של הבניין דר רחוב אחר.
"הזמנו את העירייה, הגיעה ניידת לטיפול בדרי רחוב והצוות הציע לקחת אותו לגגון, אבל הוא לא הסכים והעדיף להמשיך בדרכו ולא ללכת למקום לינה חם בלילה הקר", הוא הוסיף.
תופעה נוספת שהתרחבה נראית בצמתים מרכזיים בעיר ובמטרופולין, כאשר מקבצי נדבות, לעתים קבועים, פונים לנהגים שיתנו להם נדבה.
"היה לי מקרה שמקבץ נדבות החל לצעוק עליי, כשסירבתי לתת לו נדבה", סיפר נהג – "זה לא היה נעים וגם מלחיץ".
"קיימת תופעת קבצנות בצמתים בתל אביב וחלקם מגיעים מדי יום מחוץ לעיר. הקבצנות הפכה להיות עם מאפיינים יותר תוקפניים", מספר עוד קדרי.
עם זאת, במרבית הצמתים, הקבצנים עוברים בין הנהגים הממתינים במופע הרמזור האדום, לעתים תוך סיכון אישי שלהם, ומחפשים את מזלם שאולי נהג יפתח את חלון הרכב וייתן להם נדבה.
כ-25 עובדים מועסקים ביחידה לדרי רחוב של עיריית תל אביב. מטה היחידה פועל ברחוב יפת ביפו וגם קיימת שלוחה בנווה שאנן.
"אנחנו מציעים סיוע לכל דר רחוב וישנם כאלו שאנו מסייעים להם להגיע למסגרות גמילה ומייעצים להם במיצוי זכויותיהם. עובדי היחידה פועלים מקצה לקצה בכל העיר ובמקביל, גם פועל צוות חירום למתן מענה מידי בעת הצורך", מספר עוד קדרי – "מה שקורה בתל אביב זה סיפור של כרך גדול. האתגר מאוד מורכב ואנו פועלים רבות למתן מענה וסיוע".
במסגרת הפעילות, עובדים סוציאליים וסיירים של היחידה לדרי רחוב מבצעים סיורים יזומים במהלך כל השנה, על מנת לאתר אנשים הזקוקים לסיוע ולהציע להם את השירותים הקיימים (לינה בגגון, יציאה לגמילה, מיצוי זכויות וכדומה).
בימים גשומים וקרים מתגברת העירייה את הסיורים היזומים בהם מחולקים לדרי הרחוב שמיכות, שכמיות גשם, שתייה חמה וכריכים.
בעירייה ציינו עוד, כי במוקד העירוני מתקבלות מאות פניות של תושבים המדווחים על דרי רחוב הזקוקים לסיוע, ועובדי היחידות, סיירים וכן כונני רווחה, מספקים מענה לכל מי שזקוק בכל שעה ביממה, הכל בכפוף להסכמת ורצונו של דר הרחוב.
מה התייחסות העירייה לתופעות של דרי רחוב השוהים תקופה ממושכת ברחובות, בגנים ציבוריים, באתרי בנייה וישנם מביניהם העומדים בצמתים מרכזיים ומקבצים נדבות, תוך סיכונם האישי וסיכון הבטיחות בצמתים?
"העירייה, באמצעות אגף סל״ע ואגף שפ״ע, ממקדת פעילותה לשמירה על הסדר במרחב הציבורי, ובימים אלו שוקדת בהקמת יחידה ייעודית בתחום זה שתוקם באגף סל״ע, בשיתוף מינהל השירותים החברתיים, לטיפול ממוקד בתופעות הפוגעות באיכות החיים מצד דרי רחוב. חשוב לציין כי מחלקת השיטור העירוני באגף סל״ע פועלת כל העת כנגד תופעת הקבצנות בצמתים מרכזיים, במטרה למנוע סיכון הקבצנים ומשתמשי הדרך".
בתל אביב פועלים חמישה גגונים לדרי רחוב, היכולים להכיל עד כ-200 מיטות ואשר מופעלים בשיתוף עם עמותת "לשובע".
שניים מהגגונים הם לגברים מכורים ו"נקיים", שניים נוספים לנשים מכורות וכאלו שאינן מכורות לסמים ואלכוהול וגגון נוספת לחסרי מעמד – נתינים זרים.
בימים הקרים הגגונים פתוחים גם מעבר לשעות הקבלה והדיירים אינם מתבקשים לצאת מהם בשעות הבוקר.
מנכ"ל עמותת "לשובע", חגי גרוס, איש חינוך ותיק, שבין היתר כיהן בעבר כסמנכ"ל משרד החינוך, מספר על פעילות רחבה של העמותה, אותה ייסד לפני כ-30 שנים עו"ד גלעד חריש ובמשך שנים ארוכות פועלת למען מעוטי יכולת ודרי רחוב.
העמותה, בה פועלים מתנדבים רבים, מפעילה בין היתר, מסעדה לנזקקים ברחוב צ'לנוב, בה סועדים מידי יום מאות בני אדם, ואת חמשת הגגונים בשיתוף העירייה. במקביל, העמותה גם פועלת בפרויקטים חברתיים וחינוכיים נוספים, כמו בהפעלת 21 בתי נוער בארץ וסיוע בארוחות חמות, בחינוך בלתי פורמלי ובהכנת שיעורי בית לילדם ממשפחות נזקקות.
הגגונים נועדו לתת מענה לדרי רחוב מכורים וכאלו שאינם מכורים ומי שאינו מכור לסמים ואלכוהול, מופנה בהמשך כחלק מהליך השיקום לקורת גג זמנית בנפרד.
ברחוב אליזבט ברגר, מול הים, הוקם לפני כשלוש שנים גגון במבנה חדיש, הכולל כ-148 מיטות, על שם הרב יחיאל אקשטיין ז"ל.
אולם, במרבית ימי השנה, אין תפוסה מלאה בגגון, שנבנה בסטנדרט בנייה גבוה. המקום מעניק לדרי הרחוב לינה בחדרים מסודרים שכל אחד מהם מאכלס שמונה מיטות, שלוש ארוחות ביום, אפשרות למקלחת חמה ואף שירותי כביסה, לצד פינת קפה ואפשרויות לפעילויות על גג המבנה ממנו נשקף הנוף הפסטורלי של הים.
"אנחנו נותנים אפשרות להתגורר בגגון במשך חצי שנה ובמידת הצורך גם יותר ומעניקים ליווי וטיפול לכל אחד. לעתים מגיעים לכאן אנשים נורמטיביים, שהסתבכו כלכלית, או בעקבות גירושין מכוערים", הוא מספר – "אין לנו תקציב שיקומי ואנחנו מפנים למוסדות שיקום אם דר הרחוב מוכן לשתף פעולה".
גרוס מספר עוד, כי מרבית דרי הרחוב מגיעים מתל אביב, אבל גם ישנם כאלו שמגיעים מערים אחרות.
"תל אביב היא עיר ללא הפסקה ובאופן טבעי, לדרי רחוב יש בתל אביב יותר אפשרויות קיומיות", הוא מסביר.
עם זאת, למרות התנאים המודרניים במבנה, במרבית הלילות הגגון אינו מלא וניתן למצוא מיטות פנויות בכל אחד מהחדרים (הכולל כשמונה מיטות).
"ישנם דרי רחוב שעדיין מעדיפים את החופש המוחלט ולא מגיעים אלינו", מעריך גרוס.
סיירתי בגגון ברחוב אליזבט, שהוקם בהשקעה של כ-36 מיליוני שקלים, בין היתר במימון העירייה והקרן לידידות. במהלך הסיור, פגשתי דיירים, לצד עובדים, שהפכו לדרך חיים את מתן הסיוע לדרי רחוב.
"אנחנו מסייעים גם במיצוי זכויות ופותחים את הלב", מציין גרוס – "מגיעים לכאן גם אנשים משכילים שהידרדרו".
בגגון גם פועלים מתנדבים, בהם סטודנטים לרפואה. "הם מגיעים לכאן כדי לסייע ויש בכך פיתוח סוג של חמלה", מסביר גרוס.
ישנם דיירים בגגון, המופנים לדיור בדירות המשך, כשלב לקראת שובם לחיים עצמאיים בקהילה.
אחד מדרי הרחוב בגגון, כבן 62, מספר שבמלחמת לבנון הראשונה היה לוחם בחטיבת גולני, אך לדבריו, תלאות החיים דירדרו אותו לסמים ולרחוב. "אני מקבל כאן טיפול חם ואוהב", הוא אומר – "נגמלתי מסמים אחרי ששהיתי במוסד גמילה".
דייר נוסף בגגוון, כבן 30, גדל בדימונה. פגשתי אותו על גג המבנה, כאשר הוא מתאמן על שק איגרוף. "יש לי קשר עם המשפחה וכאן בתל אביב אני מרגיש במקום עם לב פתוח", הוא אומר.
"הגגון נועד להעניק מענה הומניטרי בסיסי, קורת גג זמנית לדרי רחוב. במהלך שעות היום הדיירים יוצאים מהגגון וחוזרים לקראת ערב", מספרים אנשי הצוות.
עם זאת, המענה ההומניטרי הוא זמני ורק תהליכים שיקומיים יוכלו להעניק סיוע לטווח הארוך ומתן אפשרות לשוב לחיים נורמטיביים בקהילה.
בינתיים, תופעת דרי הרחוב כבר הפכה לחלק ממטרופולין תל אביב.