אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הממושכת חשפו פערים דרמטיים בין רשויות שונות בישראל ביכולתן להתמודד עם משברים. מחקר שהסתיים בימים אלה במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי, ושאת ממצאיו הראשונים אנחנו מפרסמים לראשונה, בחן את מידת "החוסן היישובי" בישראל של ערב המלחמה וסקר 255 רשויות מקומיות בישראל.
החוקרים ניתחו נתונים ממקורות רשמיים כמו המפקד האחרון של הלמ"ס, רמת הרווחה של התושבים, מספר הפטירות לנפש, הצלחה בתחומי החינוך, מאזן ההגירה ליישוב, רמת הפשיעה ועוד.
במחקר נבנה לראשונה "מדד חולשה" לכל יישוב ונבחנה את רמת החוסן שלו לאורך השנים 2019–2022, תוך התמקדות בהתאוששות ממשבר הקורונה. במכון מדגישים: "ברקע המלחמה המתמשכת ממצאי הדוח מקבלים משמעות אקטואלית במיוחד בכל הקשור לשיקום היישובים כגון: היכן נדרש חיזוק מיידי, אילו מרכיבים צריכים להיכלל במסגרת השיקום ביישובים שונים, ומהן נקודות התורפה של היישובים בישראל לקראת המשברים הבאים".
בערים: מודיעין בראש, באר שבע בתחתית
עיריית מודיעין-מכבים-רעות קיבלה את הציון הגבוה ביותר במדד החוסן, ונחשבת לרשות בעלת יכולת ההתאוששות הגבוהה ביותר ממשבר. לעומתה, בירת הדרום באר שבע דורגה כעיר הפגיעה ביותר. בין הערים שהוגדרו כחסינות במיוחד ניתן למנות אחרי מודיעין בסדר יורד את גבעתיים, רעננה, ראש העין, נס ציונה, הוד השרון ורמת גן.
בין הערים שנמצאו כקהילות פגיעות יותר במשברים לצד באר שבע אפשר למנות בסדר עולה את רמלה, אשקלון, עכו, בית שאן, קרית גת, אילת, אשדוד ובת ים. כ-30% מכלל היישובים הגדולים חוו עליה במדד החולשה בין השנים 2019-2022, מה שעשוי ללמד על חוסן נמוך יחסית ועל קושי בשיקום מהיר גם לאחר המלחמה.
החוסן בדרום היה חלש כבר ערב המלחמה
המלחמה הנוכחית משפיעה על חוסנן של הרשויות באופן לא סימטרי וגם על-פי הממצאים, יישובים קטנים באזורי העימות בדרום הארץ התקשו להשתקם כבר במהלך תקופת הקורונה, בעוד שיישובים קטנים באזורי עימות בצפון התאוששו באופן טוב יותר. כמו כן נמצא שבממוצע, היישובים הערביים בדרום והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון דורגו ברמות החוסן הנמוכות ביותר – נתון מדאיג במיוחד לאור הפגיעות הגבוהה של אזורים אלו במלחמה הנוכחית.
ילדים זו ברכה
לגבי כלל היישובים מצאו החוקרים שמתקיימת עליה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם ילד אחד או שניים לצד ירידה ברמת החוסן עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב. עלייה בשיעורן של משפחות צעירות וקטנות מלווה בעלייה בחוסן והחוקרים ממליצים למקבלי ההחלטות להקצות משאבים ולשאוף לשנות את הרכב האוכלוסייה ביישובים הפחות חסינים, באמצעות עידוד משפחות כאלה להגר אליהם.
"המחקר מדגיש כי ישראל חייבת להיערך בצורה טובה יותר לעתיד", מדגיש נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר המכון, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד, "המשבר הבא הוא רק עניין של זמן, והשאלה היא לא אם נתמודד איתו, אלא אם נהיה מוכנים אליו. יישובים שלא יזכו כעת לתגבור עלולים לא להתאושש במשך זמן ארוך, והמשמעות היא ירידה ברמת החוסן של המדינה כולה".