פערי החוסן בין היישובים בישראל נחשפים: מי הן הערים החסינות ביותר בהתמודדות עם משברים?

מחקר ייחודי של האקדמית גליל מערבי מדרג את רמת החוסן של תושבי 250 רשויות בישראל בערב תחילת המלחמה: מודיעין בצמרת, יהודה ושומרון וקווי העימות בתחתית

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
פגיעת רקטה
פגיעת רקטה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
3
גלריה

החוקרים ניתחו נתונים ממקורות רשמיים כמו המפקד האחרון של הלמ"ס, רמת הרווחה של התושבים, מספר הפטירות לנפש, הצלחה בתחומי החינוך, מאזן ההגירה ליישוב, רמת הפשיעה ועוד.

בתים הרוסים בכפר עזה
בתים הרוסים בכפר עזה | צילום: גילי יערי, פלאש 90

בערים: מודיעין בראש, באר שבע בתחתית

עיריית מודיעין-מכבים-רעות קיבלה את הציון הגבוה ביותר במדד החוסן, ונחשבת לרשות בעלת יכולת ההתאוששות הגבוהה ביותר ממשבר. לעומתה, בירת הדרום באר שבע דורגה כעיר הפגיעה ביותר. בין הערים שהוגדרו כחסינות במיוחד ניתן למנות אחרי מודיעין בסדר יורד את גבעתיים, רעננה, ראש העין, נס ציונה, הוד השרון ורמת גן.

החוסן בדרום היה חלש כבר ערב המלחמה

המלחמה הנוכחית משפיעה על חוסנן של הרשויות באופן לא סימטרי וגם על-פי הממצאים, יישובים קטנים באזורי העימות בדרום הארץ התקשו להשתקם כבר במהלך תקופת הקורונה, בעוד שיישובים קטנים באזורי עימות בצפון התאוששו באופן טוב יותר. כמו כן נמצא שבממוצע, היישובים הערביים בדרום והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון דורגו ברמות החוסן הנמוכות ביותר – נתון מדאיג במיוחד לאור הפגיעות הגבוהה של אזורים אלו במלחמה הנוכחית.

זירת הנפילה בכרמיאל
זירת הנפילה בכרמיאל | צילום: דוברות המשטרה

ילדים זו ברכה

לגבי כלל היישובים מצאו החוקרים שמתקיימת עליה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם ילד אחד או שניים לצד ירידה ברמת החוסן עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב. עלייה בשיעורן של משפחות צעירות וקטנות מלווה בעלייה בחוסן והחוקרים ממליצים למקבלי ההחלטות להקצות משאבים ולשאוף לשנות את הרכב האוכלוסייה ביישובים הפחות חסינים, באמצעות עידוד משפחות כאלה להגר אליהם.

תגיות:
ניהול משברים
/
מלחמת חרבות ברזל
/
שבעה באוקטובר
/
החוסן הלאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף