ואפילו השלג שיתף פעולה ותזמן את הגעתו לקראת הפתיחה. "ברור שהעובדה שפותחים מרגשת מאוד", נוה מודה. "יש שינוי בשטח, חיסלנו את נסראללה, פתיחת האתר היא אירוע משמח, אבל הרגשות מעורבים מאוד. מצד אחד, יש הניסיון הזה לחזור לשגרה. מצד שני, החטופים עדיין לא חזרו".
בלי גלישת סקי
אתר החרמון, המשתרע על שטח של 2,434 דונם, בגובה 1,600 עד 2,040 מטר מעל פני הים, נפתח בדצמבר 1971. הוא מופעל על ידי חברת הר חרמון, השייכת לחברי מושב נווה אטי"ב, ובשגרה מבקרים בו 300־500 אלף איש בשנה. העונה המשמעותית באתר היא חודשי ינואר־פברואר. מאז תחילת המלחמה פוספסו למעשה שתי עונות פעילות. במקום משפחות עם ילדים, התארחו באתר החרמון חיילי צה"ל שהגנו על הגזרה הצפונית.
הפתיחה המחודשת תהיה מוגבלת בשלב זה, ולא תתאפשר גלישת סקי. זאת, עקב נזקים משמעותיים שנגרמו לתשתיות האתר במהלך המלחמה כתוצאה מפגיעה ישירה בשני רכבלי גולשים. צוות האתר פועל לשיקום הנזקים בסיוע טכנאים מחו"ל, שיגיעו רק בחודשי הקיץ. בינתיים יוכלו המבקרים ליהנות משעשועים בשלג וממגוון פעילויות: נסיעה ברכבל המבקרים, גלישה במתקן מזחלות האקסטרים, מציאות מדומה ב"סקיי ריידר" ומזחלות שלג לילדים. מכירת הכרטיסים תיפתח בתחילת מרץ, והכניסה תהיה ברכישה מראש בלבד של כרטיס מקוון.
מחירי הכניסה נשארו ללא שינוי: 36 שקלים לילד ו־42 שקלים למבוגר. עלייה ברכבל – 60 שקלים, כרטיס לאטרקציה – 45 שקלים. קיימות חבילות משולבות הכוללות כניסה ונסיעה ברכבל ב־93 שקלים, ובשילוב אטרקציה – 126 שקלים. מוצעות גם חבילות משפחתיות, המוזילות את העלות.
נוה, תושב נווה אטי"ב, משמש כמנכ"ל זו השנה החמישית, ובחברה המפעילה את האתר הוא עובד כבר 15 שנה. "השנים שבהן אני מנכ"ל היו מורכבות מאוד", הוא אומר. "היו מגיפת קורונה וגם מלחמה. במהלך הקורונה עוד הצלחנו לפתוח טיפה בין הסגרים. אתה רוצה להפעיל את העסק ולקדם אותו בלי הפרעות חיצוניות, אבל המציאות שונה ואנחנו מתאימים את עצמנו. כמי שגדל פה, בעסק הזה, אני לומד להיות נתון לשינויים כל הזמן. גם מזג האוויר לא מתחשב בתכנון עסקי ומהווה עבורנו אתגר. לפעמים מחכים הרבה זמן לשלג. אופי פעילות האתר מלמד אותנו להיות מאוד דינמיים וגורם לנו להיות שמרנים מבחינת ההתנהלות הכלכלית, כדי שנוכל לשמור על המשכיות לאורך שנים".
העניין הכלכלי מעיק על מנכ"ל האתר. "קיבלנו מהמדינה סכום מסוים אחרי המון לחצים כדי שנוכל קצת לנשום, אבל אנחנו ממשיכים את המגעים לפיצויים. זה תהליך שלוקח זמן", נוה משתף, ומצביע על הצרכים בשטח: "בגלל ששני הרכבלים לגולשים נפגעו, לא ניתן לעשות סקי. בנוסף, אחרי שבכל התקופה הזו הייתה תנועת טנקים על הצירים, וחיילים שהו באתר, יש דברים שבאופן טבעי צריך לתקן. כאילו לקחו את האתר ושינו לגמרי את אופי הפעילות שלו. המצב שונה עכשיו ממה שהיה אחרי הקורונה. אז האתר היה פשוט סגור ולא היה שימוש במתקנים השונים שלו".
ערוכים לכל תרחיש
בימי שגרה, כשהאתר היה פתוח, עבדו בו מדי יום כ־100 איש. בימים אלה, מציין נוה, כוח האדם הוא סוגיה לא קלה: "אנשים עדיין לא חזרו הביתה, הפעילות בצפון עדיין לא באמת חזרה, ויש חוסר אדיר בכוח אדם. אנחנו נמצאים עדיין במחסור בעובדים, לא הצלחנו למלא את כל המקומות. אני קורא לכל מי שמעוניין להצטרף למשפחת החרמון ליצור איתנו קשר".
נושא הביטחון והבטיחות באתר החרמון מקבל דגש מיוחד לאחר המלחמה. "כיוון שהאתר ספג נפילות, בוצע בכל האזור סקר נפלים בשיתוף הצבא", נוה מעדכן. "אנחנו, מבחינתנו, בדקנו הכל, אבל עדיין יכול להתפספס משהו. לכן, אם רואים דבר חשוד, נפלים כלשהם, כמובן אין לגעת בהם ויש ליידע מיד את הגורמים המוסמכים באתר".
ההכרזה על הפתיחה המחודשת של אתר החרמון יצאה ביום שלישי השבוע, ולדברי נוה, ההיענות גבוהה מאוד: "אנחנו מקבלים טלפונים ומיילים. את עיקר העונה כבר פספסנו, אבל עדיין אפשר לבוא וליהנות מהשלג ש'קורל' הביאה לפה. בדרך כלל, עד סוף מרץ אנשים מגיעים ליהנות מהשלג. בשיא העונה, היו פוקדים את האתר 7,000־10,000 איש ביום. כיוון שאנחנו לקראת סוף העונה, ותוסיפי לכך את העובדה שאנשים עדיין קצת חוששים, אז הלוואי שיגיעו 5,000 איש ביום".
פתיחת אתר החרמון אמורה גם להניע את גלגלי הכלכלה של עסקי התיירות באזור. "בתקופות החורף יש קשר ישיר בין אתר החרמון לעסקים תיירותיים נוספים", נוה מסביר. "מי שמגיע לחרמון, מגיע בסופו של דבר גם לצימרים, למסעדות, לבתי קפה ולעסקים נוספים שנמצאים באזור. בעלי עסקים כל הזמן שאלו אותי 'מתי אתם פותחים?'. כשהודעתי על הפתיחה, הם שמחו. הם מקווים שזה ישפיע גם עליהם".
התרעות פיקוד העורף