לאחר סיומן של כל הפעימות שהוגדרו כשלב א' של העסקה לשחרור החטופים, הפנים והלב מופנים אל שלב ב’ או הארכת שלב א', ואי־הוודאות והמתח רבים. כעת נשארו בעזה 59 חטופים, ש־24 מהם נחשבים בחיים. הדאגה לגורלם של החטופים החיים גוברת, ובקרב משפחותיהם והאנשים הקרובים להם הדאגה בלתי נסבלת.
רובה צמוד לראש
“לדעתי, כל ההשערות שיש סביב העסקה לא סתם משוחררות, כנראה דברים קורים מאחורי הקלעים", אומר מירן. "אני מקווה שבימים הקרובים נהיה מופתעים מאיזו פריצת דרך בנושא. אנחנו פה בעסקה לא טובה, לדעתי, כל העניין של שחרור בודדים בכל פעם, אבל מרגע שהעסקה הזו יצאה לפועל, זו עובדה וזו מציאות, ואנחנו צריכים להתנהל בה כדי שבדרך כזו או אחרת נוציא משם את כולם".
מוסיף כי "צריך להמשיך את הפסקת האש כל עוד משתחררים חטופים. אם לא תהיה לכך המשכיות מצד חמאס, לא יהיה מנוס לדעתי מלחדש את המלחמה כדי להוציא את שאר החטופים. זה לא חייב להיות ירי טנקים בשלב הראשון, אלא בעיקר עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה, בייחוד בחודש הרמדאן. זה מה שהביא את העסקה בנובמבר 23’, וזה יכול לחזור".
סיפר כי "אנחנו מגיעים לוועדות הכנסת, ומרגישים שיש אולי איזה חצי אחוז של חברי כנסת ושרים שאנחנו באמת מצליחים להזיז אצלם משהו, אבל הם לא באמת אלה שמשפיעים על מקבלי ההחלטות. אני כן יכול להגיד לך שלדעתי כל ההפגנות הרועשות, חסימות הכבישים והצעקות להפיל את הממשלה משרתות את חמאס. זה עושה רק נזק. כעם, אנחנו צריכים להיות מאוחדים בהבנת האויב שלנו".
הסביר כי "האויב שלנו הוא לא ממשלת ישראל, אלא חמאס. הוא רצח אותנו וחטף את יקירינו. הדבר היחיד שצריך לדרוש מהממשלה זה להחזיר את כל החטופים. אפשר להפגין נגדה, אבל שזה לא יקושר לחטופים כי החטופים הם לא קלף פוליטי. אתה יכול להיות בעד או נגד הממשלה, זו זכותך המלאה, אבל אל תשרבב את החטופים להפגנה נגד הממשלה".
המטרה מול העיניים
“התחושות קשות", אופיר אנגרסט מודה. "אנחנו מבינים שהחיילים נשמרים לסוף. מצד אחד, יש לך ציפייה כל כך גדולה שהוא כבר יחזור, כשאתה רואה חטופים בגילו משתחררים. מצד שני אתה מבין שיש עוד בתור לפניו, ולפני התור צריך לחתום על שלב ב' בעסקה. אלו ימים קריטיים, גורליים וקשים".
"זו סיטואציה שנפלה עלינו ואנחנו מבינים שאנחנו מוכרחים להיות חזקים ולהילחם על החזרה שלו כי אם לא אנחנו, אף אחד לא יעשה את זה. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, נפגשים עם בכירים בארץ ובחו"ל".
חושף כי "מחברי הכנסת בישראל אנחנו לא מקבלים יחס טוב. אנחנו מקבלים מהם יחס של אויבים, וזה מאוד כואב, כי מתן שמר עלינו ועל חברי הכנסת ועל כולם – הוא לא אויב, הוא נחטף על זה שהוא שמר על המדינה. אני מקווה שבסוף מי שמתנגד להחזרת החטופים לא ישפיע על מקבלי ההחלטות, ושבסוף נצליח".
השיחה האחרונה של אופיר עם אחיו הגדול הייתה בשישה באוקטובר 2023, בשעה אחת בלילה. "הוא סיפר לי שהוא קנה סוני פלייסטיישן והבטיח שנשחק בו", הוא משחזר.
"קבענו להיפגש ולשחק ביום חמישי, אחרי שמחת תורה. בשבת בבוקר, כשהתחילו אזעקות, אמא שלי צלצלה למתן והוא, שלא רצה להדאיג אותה, אמר שהכל בסדר. הוא אפילו דיבר איתה בשיחת וידיאו. היא חזרה לישון וכשהיא התעוררה בשעה תשע בבוקר מתן כבר היה חטוף. בהתחלה היה בלגן ולא ידענו כלום. מהצבא נמסר לנו שהוא נעדר ושאין פרטים עליו. רק אחרי שבוע הודיעו לנו שהוא כנראה חטוף בעזה".
"קיבלנו לאחרונה אות חיים ממנו דרך אחד החטופים שחזרו. זה מאוד מדאיג לקבל אות חיים כי אתה יודע שהוא חי, אבל גם שהוא מוחזק בתנאים קשים, שהוא סובל ושמתעללים בו. צריך להציל אותו כל עוד אפשר".
מזכיר כי "אסור לעם ישראל לשכוח את החיילים, גם אלה ששילמו בחייהם וגם אלה שעדיין חיים בשבי. החיילים נתנו הכל למען הגנה על המדינה ולא ייתכן שהם ישוחררו אחרונים. אני יכול להגיד לך שיש לי חששות ומחשבות אם שווה לי להתגייס כי אם חס וחלילה יקרה לי דבר כזה, אני רוצה לדעת שהמדינה תעשה הכל כדי להחזיר אותי הביתה".
מודאג ומפחד
אביתר דוד (25) מכפר סבא וגיא גלבוע־דלאל (24) מאלפי מנשה הם חברי ילדות, שנחטפו יחד בשבעה באוקטובר מהמסיבה ברעים. הסרטון היה אות חיים ממשי ראשון משניהם.
עילי דוד מתאר את ההתמודדות הקשה של המשפחה עם המצב: "אני מאוד מודאג ומפחד, אבל במשפחה שלנו יש לכל אחד את השני. אנחנו משפחה חזקה שמצליחה להישאר יחד. יש לנו גם חברים שתומכים בנו וגם את אביתר ששורד ושולח לנו כוחות משם. בכל חמישי בערב יש לנו ג'אם סשן מוזיקלי, 'הג'אם של אביתר', שבו אנחנו מנגנים יחד, כל המשפחה, והמוזיקה נותנת לנו כוחות".