"אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה דמארי. "הרופאים והאחיות עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי בגלל טיפול לקוי בשבי פחת משמעותית. עכשיו, עם שיקום ופיזיותרפיה, אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקוד טוב יותר מבעבר," הוסיפה.
במהלך ימי השבי, ארגון חמאס לא העניק לדמארי טיפול רפואי הולם, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים - ללא טיפול רפואי מינימלי ואפילו גישה למים נקיים.
מנדי, אמה של אמילי, סיפרה כי בתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, וכי הפציעות הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה מזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.
למרות סבלה האישי, דמארי ממקדת כעת את תשומת ליבה במאבק לשחרור שאר החטופים. "הפציעות שלי היו קשות, אבל אני יודעת שיש כאלה שנמצאים שם במצב גרוע בהרבה, פיזית ונפשית. כל חטוף חייב לשוב הביתה!" היא קוראת.
שניים מהחטופים שטרם שוחררו הם חבריה הקרובים מהקיבוץ, התאומים גלי וזיו ברמן. גלי היה לצידה כאשר המחבלים פרצו לדירתה, והשניים נחטפו יחד. "אני מודה לנשיא טראמפ על העסקה שהביאה אותי הביתה, אבל עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים, לפני שיהיה מאוחר מדי," פנתה דמארי למנהיגי העולם בדרישה להגביר את הלחץ על חמאס.
לאחר שתשלים את תהליך ההחלמה, אמילי מצפה לבקר בבריטניה, להודות אישית לתומכים הרבים שליוו אותה ולהגשים חלום נוסף – לחזור ליציע של טוטנהאם, הקבוצה אותה היא אוהדת, ולפגוש את האוהדים שעמדו לצידה. בינתיים, היא ממשיכה במסע ההחלמה שלה וממשיכה להזכיר לעולם את הדחיפות בשחרורם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה.
בפוסט מרגש בעמוד האינסטגרם שלה, כתבה דמארי: "'היי, אני ד”ר חמאס', זה מה שאמר לי הרופא ב'שיפא' לפני 'הניתוח'. מאז עברו 17 חודשים ועכשיו הגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו – הניתוח האמיתי, במרכז הרפואי שיבא".
אני זוכרת את עצמי יושבת בשיפא בשבעה באוקטובר, מסתכלת על חלון קטן שהיה שם, כשאני מרגישה את היד שלי מפורקת והרגל שלי ירויה מהכדור שפגע בצ’וצ’ה שלי, הכלבה האהובה שלי, הדבר הכי יקר שהיה לי 11 שנים".
הוסיפה לכתוב בהמשך הפוסט כי "אני שלמה עם הפציעה שלי, שלמה באמת. אני יודעת שיש עוד החלמה לפנינו, אבל הפעם אני מוקפת במשפחה וחברים שאני אוהבת וזה מה שחשוב. אני גאה בנכות שלי ואיתה לנצח".