כתבה פוסט בפייסבוק על הגרוש העו"ד - אבל הוא ישלם לה פיצויים

תביעת לשון הרע בסך 550,000 שקלים שהגיש עורך דין נגד גרושתו נדחתה, כשברקע טענות הצדדים ופוסט בפייסבוק שכתבה האישה בנושא. השופטת קבעה כי לא הוכח שהנתבעת הגישה תלונת שווא או שפעלה בזדון

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
עו"ד ליאור שבי: "הלכה חדשה בבית המשפט העליון לנפגעי לשון הרע"
עו"ד ליאור שבי: "הלכה חדשה בבית המשפט העליון לנפגעי לשון הרע" | צילום: Canva
2
גלריה
בית משפט, אילוסטרציה
בית משפט, אילוסטרציה | צילום: pexels

לדבריו, בעקבות תלונותיה "השקריות" של הנתבעת, הוא מצא את עצמו "בחדר חקירות נחקר על מעשים שלא עשה מעולם", והתמודד "שוב ושוב עם טענות כוזבות מפיה של הנתבעת, הן בפני הרשויות והן בפני קהל של אנשים שנחשפו לפוסט בפייסבוק". עוד טען כי הנתבעת "אשר סובלת מהתקפי זעם וחוסר שליטה, נוהגת לקלל את התובע ולשלוח הודעות נאצה, פעלה ממניעים פסולים, כיזבה בדברים, בדתה ראיות ופגעה בשמו הטוב".

הנתבעת טענה מנגד, כי התובע הגיש "סדרת תביעות סרק מתוך מניעים פרטיים, במטרה לרסק את הנתבעת נפשית וכלכלית". לדבריה, הפוסט שפרסמה בפייסבוק "הוסר מיד לאחר בקשת התובע" והיה למעשה "זעקה לעזרה בעקבות אלימות התובע", כאשר שמו כלל לא נזכר בפוסט. לגבי התלונות במשטרה, טענה הנתבעת כי "כל התלונות שהגישה הן אמת, משקפות את המציאות לא רק מבחינת העובדות אלא גם את תחושותיה הסובייקטיביות".

היא הוסיפה כי התלונה הראשונה הוגשה "על פי המלצת המשטרה, לאחר שהתובע הטריד את משפחתה". הנתבעת טענה כי התובע "שכנע אותה לפתוח את הזוגיות ולקבל נשים אחרות", אך "כשהחליטה לעזוב אותו, הוא עשה כל מאמץ לנקום בה", ו"במהלך השנים לא חדל התובע מהטרדות, השמצות ומעקב אחריה, על אף פניותיה אליו לחדול מכך".

השופטת רום מתחה ביקורת על כך שהתובע "טען בכתב תביעתו טענות בעמעום, ללא פירוט עובדתי קונקרטי או הבאת ראיות רלוונטיות להוכחת טענותיו". היא גם ציינה כי "החל מכתב התביעה ולאורך כל ההליך, גולל התובע בעיקשות טענות על חיי המין של הצדדים, אשר עד היום לא ברור כיצד הן רלוונטיות להוכחת התביעה".

לגבי התלונות במשטרה, השופטת קבעה כי "הגשת תלונה למשטרה הינה פעולה חוקית ובסיסית של כל אדם במטרה להגן על זכויותיו, ואין בה הגשת תלונה כזו משום פגיעה בשם הטוב של התובע". השופטת הדגישה כי "זכותו של כל אדם החש עצמו מאוים או נפגע, לפנות לרשויות אכיפת החוק ולהגיש תלונה, מדובר בזכות יסוד חשובה שיש להגן עליה". היא הוסיפה שלמרות שהתיקים נסגרו בהעדר ראיות או בהעדר אשמה, אין בכך "כדי להוכיח כי הנתבעת לא האמינה באמיתות תלונותיה".

פסק הדין מעלה שאלות חשובות בנוגע ליחס המערכת המשפטית לתלונות על אלימות במשפחה שנסגרות ללא הגשת כתבי אישום. השופטת רום קבעה: "לתחושה של מצוקה תחת איום בה אישה או איש נתונים מנעד רחב של אפשרויות והחלטה שלא להגיש כתב אישום הן מסיבה של העדר ראיות והן מסיבה של חוסר אשמה, אינם בהכרח ותמיד, שומטים את הקרקע תחתיה".

היא הוסיפה: "אלימות - היא שימוש בכוח מכל סוג במטרה לפגוע להזיק לשלוט או לאיים על אדם - והרבה יותר מחמישים גוונים לה. לעיתים היא גלויה, לעיתים היא סמויה ולעיתים היא רגעית תלוית מצב רגשי נקודתי, בפרט בין בני זוג שנפרדים בפרידה רגשית מטלטלת".

תגיות:
גירושין
/
עורך דין
/
תביעת דיבה
/
בית המשפט לענייני משפחה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף