גלי וזיו ברמן, בני 27 מכפר עזה, נחטפו מביתם בשכונת הדור הצעיר בקיבוץ. גלי, מתוך דאגה לחברתו אמילי דמארי, ששבה ארצה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים, יצא לביתה ב-7 באוקטובר – משם שניהם נחטפו. בני המשפחה קיבלו לאחרונה עדויות לפיהן הם מוחזקים בנפרד בשבי חמאס.
"גלי וזיוי היקרים, אתם רק שני קילומטרים מכאן, ואנחנו לא נשקוט עד שתחזרו אלינו. אתם בליבנו ובמחשבותינו בכל רגע, ואנחנו נמשיך להיאבק עד שתחזרו הביתה. יש עסקה על השולחן, ואנחנו דורשים מכל הגורמים הרלוונטיים – אל תתנו לה להתמוסס בגלל משחקים פוליטיים או תקשורתיים. זה הזמן לפעול בנחישות ולסיים את מה שהתחלנו".
תום דמארי, אחיה של אמילי דמארי, פנה לקהל ואמר: “הניצחון מבחינתי הוא החיבוק הראשון של טלי ברמן עם גלי וזיוי. הניצחון יהיה לראות את לירן מתראיין על שובם, לראות את עידן סוף סוף מחייך חיוך אמיתי. אבל זה לא הזמן לחגוג ניצחון, כי יש משהו יותר חשוב מלנצח עכשיו את חמאס – האחים שלנו. האחים שלנו שמורעבים יום יום, שכבולים בשלשלאות, עוברים סבל נוראי וחיים בפחד בכל שניה שעוברת. האחים שלנו שלא עשו דבר רע לאיש וכרגע נמצאים בגיהנום על פני האדמה".
דבריו של תום הגיעו לשיאם כאשר הקריא הודעה שכתבה אחותו אמילי דמארי, המאושפזת בבית החולים תל השומר: “אפילו שאני תקועה בבית חולים – אתם איתי. אני כל יום קמה ושמה את מספר הימים שעברו מאז שכל הסיוט הזה התחיל בשבילנו. אני שמה את הסיכה החדשה שהוצאתם, חושבת עליכם בכל שלוק של מים ובכל דקה של טלוויזיה, בכל ביס של אוכל ובכל רגע שאני עולה למיטה – ולא למזרון.
"כואב לי בלב ואני מתגעגעת. אני כאן באשפוז וחושבת כמה מגיע לכם לקבל כבר את השיקום שלכם. אני דואגת ומתפללת כל יום שתשובו לכולנו ונחזור לשמוח באמת. אני אוהבת אתכם אחים שלי ומתגעגעת יותר משאפשר באמת להסביר כאן במילים".