"הסיפור שלנו – אשכול", הוא פרויקט מרגש שיזם ארגון PHOTO IS:RAEL יחד עם מועצה אזורית אשכול ותוכנית "משיב הרוח" של ג'וינט ישראל לשיקום החוסן ברשויות המקומיות והמעבדה למחקר פוטו-ווייס באוניברסיטת בן-גוריון.
ב"הסיפור שלי", לקחו חלק תושבים מקהילות עין השלושה, ניר עוז, אורים, גבולות, ניר יצחק ועוד. כל דימוי מלווה על ידי טקסט קצר שנכתב על ידי האמן, ומחבר בין הדימוי לבין הסיפור שמאחוריו או הרגש שהוא בא לבטא.
בסיום התהליך הציגו המשתתפים את תוצרי התהליך, צילומים וטקסטים, בתערוכות בהן הם חושפים את סיפוריהם למשפחותיהם, חבריהם, לקהילה ולקהל הרחב. בעתות מצוקה, לצילום יש את הכוח לרפא, לאחד ולעורר השראה.
"השער הזה, שעומד כעת חוצץ בין החוץ לפנים" הוסיפה, "הוא גם עדות דוממת לאירועי האימה שהתרחשו מאחוריו, אך גם מסמל את החוסן והעמידה של הקהילה. הפסטורליות של הנוף ברקע, מתנגשת עם הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר ומדגישה את השבר הגדול, שנגרם למקום שהיה פעם מקום לשקט, ביטחון ושלום. תלתלי המתכת החדים שממסגרים את השער מעידים כי האיום לא חלף".
בשבעה באוקטובר תלמה נשארה לבדה בביתה בעת שבן זוגה יצא לעבוד במושב סמוך לקיבוץ. המחבלים נכנסו אליה הביתה שברו, בזזו והרסו אותו בזמן שהתחבאה בחדר הביטחון שדלתו הייתה פתוחה.
כיום היא גרה באופן זמני בשכונת כרמי גת בקריית גת. במסגרת הפרויקט של פוטו ישראל היא צילמה ציור של לב שבור וכתבה את הטקסט הבא: "ברווח שבין פעימות הלב, קרעי הזכרונות והזמן, המילים התועות והטועות, השתיקות והגעגועים, הכאב, הצער והשכול, הלכתי לתור אחר התקווה ולחפש את הבית בו יימצא מזור ללבי השבור. ולא מצאתי...."
ביום ראשון 23.3 יתקיים במרכז ענב לתל אביב הכנס השנתי הראשון, מייסודו של ארגון PHOTO IS:RAEL, שידון ביכולתו של הצילום והאמנות לשמש ככלי לשינוי חברתי והשמעת קולם של הקהילות המגוונות בישראל באמצעות שימוש במתודולוגיית PHOTO VOICE - שיטה יישומית המאפשרת לאוכלוסיות וקהילות שונות להשמיע את קולן, למחות, לשתף ולספר את סיפורן באמצעות שפת הצילום.
התרעות פיקוד העורף