“התחושות שלי קשות מאוד, כעס גדול וגם פחד, כי אני מזהה שהדרך שהולכים בה היום מסכנת את החיים של אבינתן ושל כל שאר החטופים החיים, וגם את החזרת גופות החטופים שעדיין נמצאות בעזה", אומר הרב שמעון אור, דודו של החטוף אבינתן אור (32), שנחטף מהמסיבה ברעים עם בת זוגו, נועה ארגמני, שחולצה מהשבי ביוני 2024.
"הוא מונע מתוך פחד, פחד מחמאס ואולי גם פחד מאזרחי ישראל. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהוא איש עם חירות, הבין שצריך לתת לחמאס אולטימטום, והוא נותן לנתניהו גב, אבל כרגע נתניהו לא עושה כלום. ברגע שחמאס יראה מנהיגות רופסת, הוא לא יחשוש לחסל חטופים, וזו הנקודה שאנחנו מפחדים להגיע אליה. זה לא מוסרי להשאיר חלק מהחטופים מאחור וחלק לשחרר. צריך לשחרר את כולם. זו בגידה לא רק בחטופים, אלא בכל מה שערכי או מוסרי בחברה הישראלית".
הכל קפוא
“קודם כל, אנחנו בפחד ובדאגה, רוצים כבר שהילד יחזור הביתה", אומר זאב חושן, דודו של רום ברסלבסקי (21) שנחטף מהמסיבה ברעים שבה עבד כמאבטח כשחילץ מבלים והציל את חייהם. “אלו תחושות קשות על התנהלות ההנהגה. אנחנו לא רואים שיש פה איזו תזוזה. אין שום כיוון, לא למלחמה ולא לעסקה, הכל ממש קפוא. אנחנו מרגישים שבממשלה מנסים למרוח את הזמן, ושהם לא עושים את כל מה שהם יכולים כדי להחזיר את החטופים. וככל שמחזירים חטופים, כמו שהחזירו בעסקה הנוכחית, בטפטופים, אז הסיכוי של החטופים שנשארו שם להיחלץ הולך ויורד".
"אנחנו שומעים שיש אפשרות לעסקה אחת כוללת לסיום המלחמה, ואני קורא לממשלה לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים הביתה. אחרי זה, שהממשלה תעשה מה שהיא רוצה לחמאס. האמת? אני לא בטוח שאנחנו מחזיקים מעמד במאבק. אנחנו מנסים לשמור על יציבות, על שגרה ועל החיים, גם בשביל הילדים שלנו וגם בשביל רום. אנחנו ממשיכים להיאבק ומאמינים שהוא יחזור. נפשית אנחנו מפורקים. כמה זמן אתה יכול להחזיק בסטרס כזה? זה פרק זמן מטורף. זה לא רק משפחות החטופים הגרעיניות, אלא גם המשפחות המורחבות. מדובר במאות אם לא באלפי אנשים".
קשר הדוק
מאיה שמיאל היא בת דודתם של האחים יאיר (46) ואיתן (38) הורן, שנחטפו מניר עוז ב־7 באוקטובר. יאיר שוחרר בעסקה הנוכחית, בפברואר, ואיתן עדיין חטוף בעזה. שמיאל, החברה בתנועת “חסמבה" (צעירי משפחות החטופים), התגייסה לפעילות לשחרור בני דודיה מהיום שבו נחטפו. “אנחנו משפחה מאוד קטנה", היא מספרת, “ומצד המשפחה של יאיר ואיתן, הם ואחיהם עמוס בני הדודים היחידים שיש לי בארץ. מאז שאני זוכרת את עצמי הם בני הדודים הגדולים שלי, גם מבחינת הגיל וגם מבחינה פיזית. להיות בחברתם זה מבחינתי תחושת ביטחון. כשהם נמצאים בשטח, אני בטוחה שאהיה בסדר. אני יודעת שהם שומרים עליי. זה כמו קשר של אחים. כשהם עלו מארגנטינה הם היו בני בית אצלנו, והיו חלק בלתי נפרד מהילדות שלי. זה קשר מאוד הדוק".
"אני רוצה גם להעביר מסר לאיתן: אנחנו חושבים עליך כל הזמן, ואנחנו נלחמים בשבילך. לא נרפה עד שתהיה כאן איתנו. אני יודעת כמה שאתה חזק, ואני צריכה אותך חזק ממש, עוד קצת, עד שנוכל להחזיר אותך. ואני רוצה למסור לממשלה שלא תפסיק להילחם על החטופים ושתעשה הכל כדי להחזיר אותם. אני רוצה שמקבלי ההחלטות ייקחו החלטות, גם אם הן החלטות קשות, כדי שכל החטופים החיים יחזרו הביתה ושהחטופים המתים יגיעו לקבורה בארץ".
התרעות פיקוד העורף