"מדינת ישראל נכשלה בניהול זיכיון ים המלח, בהיבטים הנוגעים לשמירה על הסביבה והמקרקעין", קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפרסם דו"ח ביקורת מיוחד על זיכיון ים המלח בהיבטים הנוגעים לשמירה על הסביבה ומקרקעין.
"אוצרות הטבע של ים המלח שייכים לציבור ולכן הממצאים החמורים והרבים שהועלו בביקורת צריכים להדאיג כל אזרח במדינת ישראל", מתריע אנגלמן – "מדובר בכשלים אסדרתיים, שמשכם והצטברותם מעידים על אוזלת יד, חוסר תשומת לב למשאבים ציבוריים והעדר משילות של הממשלות לאורך עשרות שנים בשטח רחב היקף, בו מצוי אחד מאוצרות הטבע החשובים של ישראל".
מבקר המדינה טוען עוד בדו"ח הביקורת הנוקב: "כתוצאה מכל אלו, תשתיות רבות, אתרי כרייה, בריכות אידוי מלאכותיות ומערומי פסולת, שהן בעלות פוטנציאל לפגיעה בסביבה, הוקמו ללא פיקוח ואסדרה הולמים ומבלי שנבחנה האפשרות לגבות היטלים סביבתיים ותשלומים אחרים בגינם".
"בראייה צופת פני עתיד, ממצאיו של דו"ח זה ראויים ללמידה והפקת לקחים בעת הזו ממש, שעה שהמדינה נערכת לגיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת חידוש הזיכיון בשנים הקרובות", מציין עוד מבקר המדינה.
בדו"ח הביקורת נטען, כי המשרד להגנת הסביבה לא עדכן את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל הברום במשך כ-25 שנה; וכן הוא לא עדכן את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל האשלג במשך כ-15 שנה, למעט עדכון נקודתי בעקבות כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי.
"מדובר בתנאים ישנים, חסרים ומצומצמים, לעומת התנאים שהוא קבע למפעלים דומים אחרים, אשר אינם מתייחסים להיבטים סביבתיים רבים", מציינים מחברי הדו"ח הביקורת – כך לדוגמה, המשרד להגנת הסביבה לא כלל בתנאי רישיון העסק של מפעל הברום התייחסות לטיפול בשפכי המפעל ובמפגעי אסבסט".
עוד עולה מהדו"ח, כי המשרד להגנת הסביבה לא קבע תנאים סביבתיים ייעודיים בנוגע לתחנת הכוח החדשה, במסגרת רישיון העסק של מפעל האשלג, בו היא פועלת.
"נמצא כי הפעילות התעשייתית שקיימה מפעלי ים המלח, גרמה לאורך השנים מפגעים סביבתיים, שאפשר שהיו יכולים, ולו באופן חלקי, להימנע, לו היו נקבעים לגביה תנאים סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק", נכתב עוד בדו"ח הביקורת.
מחברי הדו"ח גם מתריעים, על זליגה מתמשכת של אשלג ממסוע צפע לשמורת הטבע מדבר יהודה. "דליפות אלו הובילו להמלחה של שטחים אלו, לזיהומם ולפגיעה במערכת האקולוגית", הם טוענים – "הגם שמפעלי ים המלח ביצעה פעולות לכירוי המסוע ואספה את האשלג שזלג, לפי רשות הטבע והגנים, נכון למועד הביקורת עדיין מתקיימות מפעם לפעם תקלות שבר, הגורמות לפיזור אשלג בשמורת הטבע מדבר יהודה".
בדו"ח גם נטען על דליפות חומרים מזוהמים מקווי ההולכה לשמורת הטבע מדבר יהודה. "נמצא כי מאוקטובר 2020 עד ינואר 2024 אירעו שמונה אירועי דליפה של חומרים מזהמים מקווי ההולכה לשטח השמורה, שגרמו לנזק אקולוגי לבעלי החיים ולצמחייה", קובע מבקר המדינה.
מהביקורת עולה עוד, כי בשנת 2022 אירעה דליפה בתעלת הזנה, אשר גרמה לנזק אקולוגי חמור למניפת הסחף של נחל צאלים, לרבות פגיעה ניכרת ותמותה נרחבת של מגוון מיני צומח, חלקם ערכי טבע מוגנים. "נמצא כי רק לאחר האירוע המשרד להגנת הסביבה החל לפעול להכללת תנאים סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק של מי"ה בנוגע לתעלת ההזנה, אשר נמסרו למי"ה לאחר סיום הביקורת".
"מדובר במחדלים משמעותיים ברגולציה של המשרד להגנת הסביבה, המתרחשים באזור רגיש מהבחינה האקולוגית והסביבתית", קובע עוד מבקר המדינה.
עוד נטען בדו"ח, כי המועצה האזורית תמר, כרשות רישוי שמפעלי ים המלח פועלת בתחום שיפוטה, לא נקטה צעדים כדי לוודא שהחברה פועלת תחת האסדרה הסביבתית הראויה במסגרת תנאים ברישיון העסק, אף שהדבר היה מצופה ממנה. מחברי הדו"ח כותבים עוד, כי במשך שנים ארוכות לא מילא משרד האנרגיה את אחריותו הציבורית בנוגע לאסדרת פעילות הכרייה רחבת ההיקף (מאות אלפי מ"ק) שקיימה מפעלי ים המלח בשטח הזיכיון.
בדו"ח הביקורת נטען עוד, כי משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו ממפעלי ים המלח לשלם בגין החומרים שהיא כורה זה שנים רבות בשטח הזיכיון, ולא בחנו את ההצדקות לכך.
לפי חישוב שביצע משרד מבקר המדינה, בהנחה שהנתונים שמי"ה העבירה למשרד האנרגייה לגבי היקפי הכרייה בשנת 2010 הם נתונים מייצגים, הרי שמדובר בסכום שהיה עשוי להגיע במהלך העשור האחרון לאחר היוונו ליותר 120 מיליון שקל.
מהדו"ח גם עולה, כי משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, לא דרשו ממי"ה לבצע שיקום מלא של אתרי הכרייה בתחום הזיכיון,בהם היא סיימה לבצע כרייה.
בדו"ח מבקר המדינה גם נכתב, כי על אף הקבוע בהוראות התוכניות הסטטוטוריות החלות על אתרי כרייה שמי"ה מפעילה, רשות ניקוז ים המלח לא דרשה לקבל ממי"ה תוכנית מדידה מעודכנת בדבר הכרייה שהיא מבצעת באתרים נחל חימר ונחל צין, ולא ביצעה מעקב ובקרה.
בביקורת גם נמצא, כי למרות ששטחים נרחבים מים המלח התייבשו מאז חוקק חוק הזיכיון, כך שנכון לשנת 2024, כ-250 קמ"ר שהיו בשטח ים המלח הפכו לקרקע והוקמו על חלקם מתקנים תעשייתיים – רשות מקרקעי ישראל לא בחנה את מעמד הקרקע שנוצרה והאם נכון לגבות דמי חכירה בגין השימושים המתקיימים בשטח זה.
עוד נטען כי כחלק מתהליך הייצור התעשייתי, מי"ה מייצרת כמויות פסולת אדירות המוערמות, בחלקן, באתרי פסולת המצויים בתחום הזיכיון. "הביקורת מצביעה על כשל אסדרתי חמור של המשרד להגנת הסביבה, המשקף היעדר פיקוח על הנעשה בתחום הזיכיון ומעיד על אוזלת יד של המשרד בטיפול במפגעי פסולת", מתריע הדו"ח.
מהביקורת עולה, כי מי"ה עורמת מדי שנה כמויות נרחבות של פסולת בוצה מלחית (כ-15 אלף טונות בשנה), פסולת מלח (כשני מיליון טונות בשנה) ומלח קצור.
"נמצא כי במשך עשרות שנים ועד למועד סיום הביקורת המשרד להגנת הסביבה לא קבע במסגרת תנאי רישיונות העסק של מפעלי מי"ה, דרישות או הנחיות לגבי האופן שבו מי"ה צריכה לטפל בזרמים השונים של הפסולת התעשייתית שהיא מייצרת", נכתב עוד בדו"ח – "בשנת 2023 הציב המשרד להג"ס דרישה להגיש בתוך 12 חודשים תוכנית אסדרה לפסולת הבוצה המלחית במפעל המגנזיום ולסיים את האסדרה של אתר הבוצה המלחית עד סוף 2028, אולם גם בחלוף יותר משנתיים מהמועד, בו הוא קבע עבור מי"ה את התנאים האמורים, הוא טרם עמד על כך שתוגש לו תוכנית אסדרה, והדבר מעלה ספק לגבי השלמת הסדרת האתר במועד הנדרש בתנאים".
"האתרים שבהם הפסולות מוערמות מהווים מפגע נופי הנצפה למרחוק עם השפעות סביבתיות, ובהן נזקים אקולוגיים וזיהום הקרקע", מתריע עוד מבקר המדינה – "בהר המלח, אליו מועברת פסולת המלח, אף נמצא כי קיים זיהום קרקע, כתוצאה מפינוי כמויות גדולות של מזוט אליו".
"ממצאי הביקורת מעידים על פערי מידע בין הגורמים המאסדרים השונים הפועלים בתחום הזיכיון ובהם המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, המועצה האזורית תמר, רשות המים, רט"גורמ"י, לגבי פעילות מי"ה בתחום הזיכיון ועל היעדר תיאום בנושאים משותפים או משיקים שהטיפול בהם מחייב שיתוף פעולה ובחינה כוללת של כמה מאסדרים יחדיו", מתריע עוד מבקר המדינה – "פערים אלו הביאו לכך שלא אחת סמכויות שצריך היה לממש בתחום הזיכיון לא מומשו".
מבקר המדינה ממליץ בסיכום הדו"ח, כי על משרד האוצר, המוביל את עבודת המטה הממשלתית לגיבוש הסדר זיכיון עתידי לאור סיום הזיכיון הנוכחי בשנת 2030, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לבחון כיצד ניתן לתת מענה לסוגיות השונות שהועלו בדו"ח, וכן לבחון את הצורך בהקמת גוף מתכלל ייעודי שיסייע בניהול הזיכיון העתידי ובפיקוח עליו.
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "הדו"ח עוסק בביקורת כלי הגורים המאסדרים ואינו מבקר באופן ישיר עת מפעלי ים המלח. המבקר אף מבהיר, כי אין בממצאי הדו"ח כדי להטיל דופי כלשהוא בפועלה של מפעלי ים המלח למען פיתוח הנגב והמדינה, אשר, בין היתר, תורמת להכנסות המדינה מאות מיליוני שקלים מידי שנה, מעסיקה אלפי עובדים ומאפשרת את פיתוח התיירות באזור.
נדגיש, כי החברה התנהלה לאוך השנים אך ורק על פי חוק הזיכיון, בהתאם להורואת הרשיונות וההיתרים של רשויות המדינה ופועלת בשיתוף פעולה מלא, שקוף והדוק מול כל הגופים הרגולטוריים הרלבנטיים".
"בראייה צופת פני עתיד ממצאיו של דוח זה ראויים ללמידה והפקת לקחים בעת הזו ממש,שעה שהמדינה נערכת לגיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת סיום הזיכיון בשנת 2030", מסכם אנגלמן.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד מברך על פרסום דו"ח המבקר ואף החל ביישום מרבית ההמלצות, ללא קשר להלי הביקורת וזאת, עוד טרם תחילת הליך הביקורת.
המשרד פועל בימים אלה, וכחלק מהיערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון, לקביעת תנאים סביבתיים עדכניים לכלל התשתיו התעשייתיות בשטח הזיכיון – הן לתחומי המפעלים והן לתשתיות הנמצאות מחוץ למפעלים. בין היתר, המשרד השלים את כתיבת טיוטת תנאי רשיון העסק לכל התשתיו העיקריות ובכוונתו להחיל דרישות אלו חודשים הקרובים, בהלימה לעיקרי המלצות מבקר המדינה.
המשרד, ביחד עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם לאחרונה להערות הציבור דו"ח משותף מקיף העוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת 2030 והקצאת הזיכיון העתידי".
מארגוני הסביבה – אדם טבע ודין, חיים וסביבה, גרינפיס, צלול, החברה להגנת הטבע ואקואשן ואקופיס נמסר: "דו"ח מבקר המדינה הוא מהחמורים שראינו והוא חושף שורה אינסופית של כשלים חמורים בפיקוח הרגולטורי".
המשמעות של הכשלים האלו היא כפולה: ים המלח נתון להרס מתמשך ובמקביל, סכומי כסף משמעותיים שהרגולטורים היו אמורים לגבות עבור כרייה, היטלי הטמנה, דמי זיכון ועוד – אינם נגבים. המסקנה המתבקשת מהדו"ח היא, כי יש לדרוש מהרגולטורים לתקן את מחדלי העבר. בנוסף, במסגרת גיבוש תנאי הזיכיון העתידי, ינתן מענה מלא לכל הכשלים הפגמים עליהם הצביע דו"ח המבקר".
מלובי 99, הלובי הציבורי, נמסר: "הדו"ח הוא קריאת השכמה לכל העוסקים במלאכה, לקראת תום הזיכיון ולקראת הזיכיון העתידי. מדינת ישראל הפקירה את ים המלח במשך שנים ועל הרגולטורים לשנות גישה ולהתחיל לדאוג לאינטרס הציבורי, לאוצר הטבע הנדיר שהוא ים המלח".
תגובת משרד האנרגיה לדו"ח מבקר המדינה: "לעמדת משרד האנרגיה והתשתיות, פרשנותו של המבקר את פקודת המכרות, אינה נכונה. מחצבות בתחום הזיכיון, אשר משמשות את בעל הזיכיון לצרכי המפעל שלו ואינן משמשות למסחר בחומרי מחצבה, אינן טעונות רישיון לפי פקודת המכרות, ואינן נדרשות לשלם לקרן לשיקום מחצבות".
עוד נכתב: "חובת השיקום של כלל אתרי הכרייה בתחום זיכיון ים המלח חלה על חברת "מפעלי ים המלח", בעלת הזיכיון לפי חוק זיכיון ים המלח, בדומה לכלל חובות החברה לשיקום ולהסדרה של שטחים אחרים בתחום הזיכיון. המשרד עורך ביקורות תקופתיות לאתרים אלה ולא תועדו במסגרתן חריגות כרייה ביחס לתוכניות המאושרות".