למעלה משנה לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, קיבוץ בארי נפרד מאחד המבנים שהפכו לסמל של אותו יום נורא – מרפאת השיניים. במקום הזה התנהלו קרבות עזים, כשחברי כיתת הכוננות נאבקו במחבלים שחדרו לקיבוץ בניסיון להגן על התושבים. חמישה מהם – שחר צמח, איתן חדד, גיל בויום, דני לוי ועמית מן ז"ל – נפלו בקרב ההירואי, כשהם מסכנים את חייהם כדי להציל אחרים.
גל כהן, מזכיר קיבוץ בארי, נשא דברים: "מרפאת השיניים מסמלת את הגבורה העילאית של חברי כיתת הכוננות וצוות הרפואה של בארי, את הערבות ההדדית הבלתי מתפשרת שלהם, לנצח נזכור את שחר צמח, איתן חדד, גיל בויום, עמית מן ודניאל לוי זיכרונם לברכה.
יחד עם העצב והכעס העצומים, אנחנו נמצאים בימים של שיקום, לאחרונה ממש חזרו מהשבי חברינו אלי שרעבי, אוהד בן עמי וטל שהם, אך עד שלא יחזרו כולם, נפשנו לא תצליח להשתקם. השיקום הפיסי, כעיניכם הרואות, מתקיים, והריסות המרפאה שבמרכז הקיבוץ יפונו על מנת לבנות מתחם חדשנות חינוכי. תודה לכל מי שתומך ועוזר בתהליך שיקום הקיבוץ שלנו. אני מבקש להודות למנהלת תקומה ולעומד בראשה, אביעד פרידמן, על ההקשבה וההליכה איתנו כתף אל כתף."
בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי, דיבר גם הוא: "איבדנו כאן שלושה מהמנהלים המוכשרים של דפוס בארי, שהיו חלק מרכזי מעמוד השדרה של מפעל הדפוס המפואר שלנו: שחר צמח, סמנכ"ל הכספים, גיל בויום - מנהל אתר כרטיסי האשראי ואיתן חדד - מנהל מכירות ושיווק.
כחברי כיתת הכוננות, הם הגיעו לכאן כדי להגן עלינו וכאן נפלו. בקרב הזה במרפאה איבדנו גם את ד"ר דניאל לוי ועמית מן הפרמדיקית. שניהם, יחד עם נירית הונוולד-קורנפלד, אחות הקיבוץ, לא היססו לרגע כשנקראו לטפל בפצועים. נזכור את כולם ואת גבורתם שאין למעלה ממנה. אנו נפעמים גם נוכח גבורתו של חברנו יאיר אביטל, שלמרות פציעתו הקשה לימד אותנו נחישות ועוצמה מהן."
המרפאה שימשה לא רק כמקום לחימה, אלא גם כחמ"ל פצועים מאולתר, שבו ניסו חברי כיתת הכוננות וצוותי הרפואה להעניק טיפול לנפגעים תחת אש כבדה. במשך שעות הם קראו נואשות לפינוי דחוף של הפצועים הקשים, תוך שהם ממשיכים להילחם ולחסל מחבלים – כולל כאלה שהתקרבו רכובים על אופנועים. סביב השעה 13:30 אזלה התחמושת ללוחמים, לקראת השעה 14:00 פרצו המחבלים פנימה, השליכו רימונים ופתחו בירי חסר רחמים, רוצחים את מי שנותר במקום.
דורון צמח, אביו של שחר צמח ז"ל: "המבנה ייהרס פיזית אולם יישאר בזכרון כולנו. המבנה הזה מייצג מאז ה7.10.23 את כל הרוע בצד השני של הגבול, את מחבלי הנוחבה שטבחו, שרפו וחטפו את חברינו ובנינו ואת כל הטוב בקיבוץ הזה. את רוח הלחימה של שחר, איתן וגיל זכרונם לברכה שיצאו מבתיהם על מנת להגן על חברי הקיבוץ בזמן שכולם התמגנו, יצאו מעטים כל כך מול רבים כל כך ונהרגו בהגנת חברי הקיבוץ, נהרגו בזמן שצה"ל הפקיר אותם ואת שאר חברי הקיבוץ. על צג הטלפון של שחר בני, כשכולם נדחקו לתוך מבנה מרפאת השיניים, היה רשום בקבוצת כיתת הכוננות "צבא דחוף", הודעה ששחר לא הספיק לשלוח. ככה נראית הפקרה!".
נזכור את ההתגייסות הטוטאלית והחברות של עמית מן וד"ר דניאל לוי ז"ל שהקריבו חייהם עבור הפצועים. עזבו הכול מאחוריהם ובאו להציל חיים ונהרגו בעת משימת הצלת הפצועים, ונוקיר את השורדים מהתופת: נירית, שהוקפצה לטפל בפצועים, ויאיר, חבר כיתת הכוננות, שנפצע קשה ופונה לכאן. מבנה מרפאת השיניים והנופלים בו ייזכר ויוזכר בהנצחה שתלווה אותנו מעתה ולתמיד. מורשת הנופלים כאן ובכל רחבי הקיבוץ תהווה עבורנו עמוד האש שיתווה לנו את הדרך".
הריסת המרפאה הייתה אמורה להתבצע כבר בשבוע שעבר, אך נדחתה בעקבות בקשת משפחתה של הפארמדיקית עמית מן ז"ל, שנרצחה בטבח. המשפחה ביקשה להשהות את ההריסה כדי למצוא דרך ראויה להנציח את עמית ואת שאר הנופלים שנפלו במקום. קיבוץ בארי נענה לבקשה והודיע על עיכוב ההריסה עד שיוסכם על פתרון הנצחה שיכבד את זכרם של הנופלים.
חביבה מן, אחות של עמית מן ז"ל: "מאז ה-7/10 אני מגיעה לכאן מכרמיאל בכל הזדמנות שיש לי. לא מזמן הגענו לפנות את הדירה של עמית וארזנו את כל החפצים, הפרטים האישיים, גם את הלונג התלוי בגינה. אבל בדרך כלל, כשאני מגיעה, זה כדי להיות במרפאת השיניים, כי עבורנו יש למבנה הזה חשיבות שאינה פחותה מהקבר של עמית. פה, אנו מרגישים קרובים אליה. המבנה הזה, עבורנו, הוא קדוש. ואני עומדת כאן עכשיו בחרדת קודש.
באותו יום איבדנו כל כך הרבה. יותר ממה שניתן לתאר במילים. ואתם בנוסף, איבדתם גם את הבית שלכם. האסון היה כל כך גדול ונורא. הסיפור של מרפאת השיניים אינו היחידי, אך הוא ייחודי: מפני שחמשת האנשים שנפלו כאן יצאו מביתם במטרה להגן על הבית. הם פעלו לפי צו מצפונם ונלחמו את קרב חייהם בתעצומות נפש- מי בנשק ובמחסנית, ומי בתחבושות ובכפפות טיפול, עד נשימותיהם האחרונות. ואנחנו, אנחנו לא רצינו אותם גיבורים. אנחנו רצינו אותם חיים".
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "הריסת המרפאה, שהפכה לאחד מסמלי המתקפה ב-7 באוקטובר, היא צעד משמעותי בתהליך השיקום וההתחדשות של קיבוץ בארי ושל חבל התקומה כולו. זהו פרויקט שמגלם את מהות העבודה של מנהלת תקומה – לא רק לשקם את מה שנהרס, אלא ליצור עתיד חדש שמבטא חוסן ותקווה. מתוך הריסות המרפאה בה בוצעו מעשי טרור, יקום מבנה חינוכי שיתרום לחיזוק החוסן של תושבי בארי וישקף את המחויבות שלנו להעניק לכל יישובי החבל את התשתיות הטובות ביותר לבניית עתיד משגשג ובטוח״.
נוחי מנדל, ראש היחידה להתיישבות וראש משל"ט אופק חדש: "מרפאת השיניים בבארי הפכה למעין מוצב קדמי, אליו הוזרמו פצועי כיתת הכוננות של קיבוץ בארי עד שבשעות הצהריים הוכרעו ע״י מחבלי הנוחבה. אנו שותפים לבניית תשתית מחודשת דווקא במקום זה שהציל חיים. מקום שיצמח לעתיד בטוח כשצוואתם של הגיבורים שנרצחו בו תלווה אותו לעד״.
כעת, לאחר שמרכיבים מסוימים מהמבנה הועברו לשימור ולהנצחה, המרפאה תיהרס בטקס קצר ומרגש בהשתתפות בני המשפחות השכולות ותושבי הקיבוץ. למרות הרס המבנה הפיזי, הזיכרון והמורשת של הקרב ההירואי יישארו חקוקים בלב הקהילה, המסמלת לא רק את הכאב אלא גם את כוח העמידה וההמשכיות של בארי.