כחברי כיתת הכוננות, הם הגיעו לכאן כדי להגן עלינו וכאן נפלו. בקרב הזה במרפאה איבדנו גם את ד"ר דניאל לוי ועמית מן הפרמדיקית. שניהם, יחד עם נירית הונוולד-קורנפלד, אחות הקיבוץ, לא היססו לרגע כשנקראו לטפל בפצועים. נזכור את כולם ואת גבורתם שאין למעלה ממנה. אנו נפעמים גם נוכח גבורתו של חברנו יאיר אביטל, שלמרות פציעתו הקשה לימד אותנו נחישות ועוצמה מהן."
המרפאה שימשה לא רק כמקום לחימה, אלא גם כחמ"ל פצועים מאולתר, שבו ניסו חברי כיתת הכוננות וצוותי הרפואה להעניק טיפול לנפגעים תחת אש כבדה. במשך שעות הם קראו נואשות לפינוי דחוף של הפצועים הקשים, תוך שהם ממשיכים להילחם ולחסל מחבלים – כולל כאלה שהתקרבו רכובים על אופנועים. סביב השעה 13:30 אזלה התחמושת ללוחמים, לקראת השעה 14:00 פרצו המחבלים פנימה, השליכו רימונים ופתחו בירי חסר רחמים, רוצחים את מי שנותר במקום.
נזכור את ההתגייסות הטוטאלית והחברות של עמית מן וד"ר דניאל לוי ז"ל שהקריבו חייהם עבור הפצועים. עזבו הכול מאחוריהם ובאו להציל חיים ונהרגו בעת משימת הצלת הפצועים, ונוקיר את השורדים מהתופת: נירית, שהוקפצה לטפל בפצועים, ויאיר, חבר כיתת הכוננות, שנפצע קשה ופונה לכאן. מבנה מרפאת השיניים והנופלים בו ייזכר ויוזכר בהנצחה שתלווה אותנו מעתה ולתמיד. מורשת הנופלים כאן ובכל רחבי הקיבוץ תהווה עבורנו עמוד האש שיתווה לנו את הדרך".
הריסת המרפאה הייתה אמורה להתבצע כבר בשבוע שעבר, אך נדחתה בעקבות בקשת משפחתה של הפארמדיקית עמית מן ז"ל, שנרצחה בטבח. המשפחה ביקשה להשהות את ההריסה כדי למצוא דרך ראויה להנציח את עמית ואת שאר הנופלים שנפלו במקום. קיבוץ בארי נענה לבקשה והודיע על עיכוב ההריסה עד שיוסכם על פתרון הנצחה שיכבד את זכרם של הנופלים.
באותו יום איבדנו כל כך הרבה. יותר ממה שניתן לתאר במילים. ואתם בנוסף, איבדתם גם את הבית שלכם. האסון היה כל כך גדול ונורא. הסיפור של מרפאת השיניים אינו היחידי, אך הוא ייחודי: מפני שחמשת האנשים שנפלו כאן יצאו מביתם במטרה להגן על הבית. הם פעלו לפי צו מצפונם ונלחמו את קרב חייהם בתעצומות נפש- מי בנשק ובמחסנית, ומי בתחבושות ובכפפות טיפול, עד נשימותיהם האחרונות. ואנחנו, אנחנו לא רצינו אותם גיבורים. אנחנו רצינו אותם חיים".
כעת, לאחר שמרכיבים מסוימים מהמבנה הועברו לשימור ולהנצחה, המרפאה תיהרס בטקס קצר ומרגש בהשתתפות בני המשפחות השכולות ותושבי הקיבוץ. למרות הרס המבנה הפיזי, הזיכרון והמורשת של הקרב ההירואי יישארו חקוקים בלב הקהילה, המסמלת לא רק את הכאב אלא גם את כוח העמידה וההמשכיות של בארי.
התרעות פיקוד העורף