מטה משפחות החטופים פתח את העצרת בהצהרה חד-משמעית: "למה רק חלק כשאפשר להשיב את כולם?" הם הדגישו כי בעוד הם יברכו על כל חטוף שישוב הביתה - בין אם לשיקום או לקבורה - הם מתנגדים להסכם חלקי. "ישראל תמשיך במריחת זמן של שבועות שעלולה לעלות בגזירת גורלם של עשרות חטופים – חלקם לגזר דין מוות וחלקם לגזר דין היעלמות," הזהירו. המטה הדגיש כי קיים "פיתרון אחד ישים, ראוי ובר השגה – סיום הלחימה והשגת הסכם שיכלול שחרור של 59 החטופים בפעימה אחת ומידית".
עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר, נשאה נאום נרגש. "בעוד ממשלת ישראל בחרה לחזור להילחם ולוותר על 59 חטופים וחטופות, מתן שלי חי ברגעים אלו," אמרה בקול רועד. "הוא שם, במנהרות הגיהנום, לא לבד - אלא לצד חטוף חי בעל אזרחות זרה, שצפוי להשתחרר בעסקה שנרקמת עכשיו. ומתן שלי? יישאר מאחור לבד בגהנום".
צנגאוקר האשימה את הדרג המדיני בבחירות פוליטיות על חשבון החטופים: "כי ראש הממשלה בחר בבן גביר וסמוטריץ׳ על פני הבנים והבנות שלנו! כי הם מאיימים שאם נפסיק את המלחמה אז הם פורשים מהממשלה, למרות שזה התנאי היחיד שמפריד בינינו לבין החטופים".
בהמשך פנתה גודארד באופן ישיר לראש הממשלה ולרמטכ"ל בבקשה מיוחדת: "אנחנו משפחת גודארד דורשים מכם - שלא לשלוח שום חייל לסכן את חייו על מנת להשיב את גופתו של אבינו. לא נסכים שאף משפחה נוספת תיכנס למעגל השכול במטרה להחזירו. אנחנו דורשים להחזיר אותו ואת כל שאר החטופים בעסקה!".
יאיר הורן, ששהה בשבי החמאס במשך 498 ימים ואחיו איתן עדיין חטוף, סיפק עדות מצמררת מהשבי ופנה ישירות לשר רון דרמר: "אני מזמין אותך לבית שלי, תשב עם רותי, אמא שלי ועם עמוס אחי ואיתי ותסביר לנו למה עוד שנה נוספת נעשה ליל הסדר 'בלי' איתן. תסביר לנו בבקשה למה איתן, אחי הקטן, שנשאר חולה מאוד במחלת עור קשה במנהרה עדיין שם."
הורן תיאר את המציאות הקשה במנהרות: "אני הייתי שם, אני אומר לכם, אני שמעתי טנקים עוברים מעלי, אני רצתי במנהרות בזמן הפצצות, אני משכתי את איתן מהזרוע כשלא היה לו כוח לזוז יותר, 'לא משאיר אותך פה', צעקתי לו." הוא הזהיר כי החטופים מרגישים שהם "יכולים להיות נזק אגבי, הרגשה נוראית תאמינו לי."
אלי שתיוי, אביו של עידן שתיוי, פנה לקהל ברגשות מעורבים: "לפעמים אני נגד הממשלה והעומד בראשה ולפעמים אני בעד, בדרך כלל באמצע עיסקה שחוזרים חטופים. אז אני מבקש קצת הגיון, לא לצבוע אותי בשום צבע פוליטי, אני אבא שרצה את הבן שלו." שתיוי הוסיף: "המדינה ממציאה שהוא לא בין החיים. אתם מתארים לעצמכם שאתם נמצאים בחושך אצל האוייב הכי מפלצתי שיש, והמדינה שלך חושבת שאתה מת. איזו תקווה נשארה?"
בנאום מיוחד באנגלית, מייקל רפפורט, המבקר בישראל בפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר, שיתף את הקהל בתחושותיו האישיות: "השמות והפנים של החטופים - אנשים שמעולם לא פגשתי - הפכו להרגיש כמו משפחה. ומשפחה נלחמת למען משפחה". רפפורט תיאר כיצד אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו עליו: "ראיתי אנשים חפים מפשע - תינוקות, סבים וסבתות, בנים, בנות - נקרעים מבתיהם. ואז ראיתי את העולם מפנה להם את גבו. ראיתי אנשים יוצאים לרחובות לתמוך במחבלים ולא בחטופים. בניו יורק שבה אני גר, ראיתי ילדים יהודים מוטרדים ומותקפים רק בגלל שהם יהודים."
התרעות פיקוד העורף