הליך ההכשרה של כוחות ההצלה שבנו עורכי המחקר, יכלול סדנאות ייעודיות שבהן ילמדו לזהות את סימני האזהרה הקריטיים, שימוש במקרים לדוגמה וסימולציות מעשיות המדמות מצבי חירום. המשמעות היא שבתי חולים, קווי חירום וצוותי הצלה יוכלו להשתמש באותה גישה אמינה מתוקפת מחקרית ותיאורטית להצלת חיים.
"בעולם שבו שיעורי ההתאבדות עולים וטרגדיות כמו השבעה באוקטובר משאירות אלפי אנשים בהתמודדות קשה, הגישה החדשנית הזו משנה את הדרך שבה אנו תופסים את מניעת ההתאבדויות. במקום להגיב מאוחר מדי, עכשיו יש לנו את הכוח להתערב לפני שהטרגדיה מתרחשת" אומרים החוקרים.
ד"ר אפטר מאוניברסיטת רייכמן, אמרה ל"מעריב": "לממצאי מחקר זה חשיבות רבה, בכך שהם מספקים ביסוס מדעי לזיהוי סיכון אובדני מיידי ובכך מאפשרים לצוותי עזרה ראשונה כגון רופאים, פסיכיאטרים ואנשי צוות חירום, לזהות מצבי סיכון גבוה ולפעול בזמן להצלת חיים, וזאת מבלי להסתמך על דיווח עצמי של האדם הנמצא במצוקה".
פרופ' גלינקר מוסיף: "כדי להציל חיים לא מספיק לדעת מי בסיכון, אלא מתי הסיכון הופך מידי. שימוש בגישת SCS הוא התערבות ממוקדת המותאמת למצב הפסיכולוגי הקונקרטי של האדם ברגע מסויים ופותחת פתח להתאמה אישית של טיפול במצבי סיכון אובדני אקוטי". הם מדגישים כי בספרות המקצועית יודעים להצביע על מי נמצא בסיכון אובדני, אבל לא יודעים מתי יהיה בסיכון וכי בניגוד לשיטות שמתמקדות בניסיונות עבר או ברמות דיכאון, SCS מזהה מצוקה ייחודית שמעידה על מצב חירום מסכן חיים.