מאז אותו הלם, כיתות הכוננות ביישובים הסמוכים לגבול בדרום ובצפון השתדרגו, התעצמו והתרגלו לשגרת המלחמה. עם חידוש הלחימה בעזה בימים האחרונים, כיתות הכוננות העלו את דריכותן והן נערכות למערכה אפשרית נוספת.
תחושה של טלטלה
"יש פער משמעותי בין מה שהיינו לפני השבעה באוקטובר לבין מה שאנחנו עכשיו", טוען קפלן. "בכל תחום שתיגע בו השתפרנו מאוד. זה לא אומר שהגענו למנוחה ולנחלה, יש לנו עוד דרך לעשות כדי להיות טובים יותר, אבל השתפרנו באמצעים ובמיומנויות שיש לנו. השבעה באוקטובר היה בית ספר שלימד אותנו, לצערנו בתשלום גבוה מאוד, הרבה יותר ממה שלמדנו עד אז ככיתת כוננות".
"זו הייתה סטירה מצלצלת, שחידדה אותנו הרבה יותר. אנחנו מתאמנים יותר, משפרים את עצמנו בתוכנית ההגנה של הקיבוץ, מחדדים את מערכות ההקפצה שלנו. אנחנו במקום אחר מזה שהיינו בו ומוכנים למצב הביטחוני הנוכחי. עשינו הרבה טעויות בשבעה באוקטובר. היה לנו מזל, בשונה מכפר עזה, נחל עוז וכל הקיבוצים שספגו אובדן כבד. ההתמודדות עם עשרות מחבלים במפלסים בשלוש נקודות חדירה שונות, בזמנים שונים, הייתה אתגר קשה. עכשיו יש לנו אתגרים חדשים".
הוסיף "נכון שרעשי המלחמה פוגעים בתחושת הביטחון של התושבים, אבל ברמה הביטחונית, כל עוד הצבא מתמרן בצד השני וכל עוד הוא חזק בכמה קווים, זה מרגיע יותר. אבל האמירה שלי לא מספיקה, כי לפעמים הקושי של בן או בת קהילה מסוימים גדול יותר מהיכולת שלהם להתמודד. אני, כאיש הקשר של הקהילה לצבא, יודע להגיד שכאשר כולם נכנסים למצב שקט, כולל כוחות הצבא שנמצאים מחוץ למעגל האבטחה של הקיבוץ, זה מדאיג אותי. אני מעדיף את רעשי המלחמה, ככה אני יודע שגורם ההרתעה פועל".
"הצבא צריך לעשות את עבודתו, והתושבים צריכים לעשות את עבודתם ולחיות כהתיישבות", מבהיר בן שימול. "בתוך ההתיישבות יש גם כיתת כוננות, שהיא הזרוע ההגנתית. בשבעה באוקטובר התחדדה ההבנה של חשיבות הזרוע הזאת. אנחנו מתאימים את עצמנו לאתגרים ביישוב, ולא מדובר רק באתגרי פחד - כלומר, בהחזרת תחושת הביטחון לתושבים - אלא גם באתגר של כסף ומחשבה כדי לספק מרחב פרטי שהתושבים יוכלו להתגונן בו במקרה של מלחמה".
זו מציאות מאתגרת, שאנחנו צריכים להתמודד איתה תוך שמירה על ערנות ושיפור" מבהיר בן שימול. "בחודשים האחרונים התחלנו בתהליך קהילתי של החזרת התושבים לבתים והכשרנו את השטח לכך. לקראת פסח יותר ויותר משפחות צפויות לחזור. את סוגיית האמון של התושבים ייקח שנים לשקם, אבל אנחנו הבסיס לכך. היה פה אירוע קשה בשבעה באוקטובר, אבל למרות שלמחבלים היה יתרון בהפתעה ובכמות הכוחות שלהם, הצלחנו להגן על הקיבוץ. לחמנו יחד, באחדות, ואותה אחדות תמנע בעיניי את האסון הבא, קרוב או רחוק".
מוכנים לכל תרחיש
תחילת המלחמה בשבעה באוקטובר עוררה חשש כבד מחדירת מחבלים גם מגבול הצפון ליישובים הסמוכים לגדר. לבסוף, כידוע, הזירה הזו בערה מירי טילים ורקטות מלבנון, שפגעו קשות ביישובי קו העימות וגרמו שריפות רבות ונזקים כבדים. חברי כיתות הכוננות נאלצו לתפקד גם כאנשי כיבוי אש לעת מצוא.
התרעות פיקוד העורף