מי שחיפש ריגושים – או לפחות מקום ממוזג – נכנס לחנויות המותגים שבמתחם, אך גם שם המצב לא היה מעודד. חנויות בגדים ריקות, ומוכרים שנשענים על הקופות עם מבט מהורהר. “בימים הקודמים עוד הייתה תצוגת עפיפונים שאיכשהו משכה אנשים”, סיפרה אחת המוכרות. “אבל היום – דממה. אנשים לא באים לקנות בגדים יקרים וזה ניכר. אפילו בחול המועד, שזה בדרך כלל זמן של קניות ובילויים, הקניון הפתוח הזה פשוט לא חי”.
הנמל עצמו, עם ההיסטוריה הארוכה שלו, ראוי ליותר. הוא הוקם בזמן בשפך הירקון, כאשר שביתת הערבים ביפו באפריל 1936 הובילה את המוסדות הציוניים להקים אלטרנטיבה לנמל יפו. בשנות המדינה הראשונות שקלו להפוך אותו לנמל ראשי, אך התוכניות נגנזו. במהלך השנים הפך לשטח מחסנים, ורק משנות ה-2000 הפך לפנינה תיירותית – מוקד בילוי, שופינג ונוף.