אהבת ארץ ישראל וציונות היו חשובות מאוד לדוד, ממשיכה בן עמי לספר: "היו לו ידי זהב ולב זהב. הוא תמיד היה שקט, מחייך ועוזר לאנשים. במהלך המלחמה התנדב לסייע בכל מיני עבודות, כמו חשמל ואינסטלציה, בבתים של נשים מהיישוב שבעליהן היו במילואים. דוד השקיע מאוד בבית, במשפחה, והיה גם קשור מאוד למיכל. היה לו מאוד קשה כשהיא נרצחה. דוד התנדב אצלנו בפורום, היה איש טכנולוגיית המידע של העמותה, סייע בהתנדבות כל השנים. תמיד היה מפרגן וגאה בפעילות. גם אותו הפעילות של העמותה מאוד חיזקה והרימה. הוא היה מדבר על הפורום בהמון גאווה והתרגשות. היינו מאוד קשורים, חברים מאוד טובים".
בן עמי לא הצליחה להגיע לבית החולים מפני שהייתה מרותקת לביתה לאחר שנפצעה בתאונת סקי ושברה את הברך. "אחותי הודיעה לי שדוד נפטר", היא מספרת. "עד עכשיו אני לא מעכלת שדוד לא איתנו. בחג היינו יחד, ואז אחותי אומרת לי: 'איפה כולם?'. את רגילה לגודל מסוים של המשפחה, רגילה להגיד שמות של כולם, ופתאום שניים חסרים. קשה מדי לעכל את זה. שנה לאחר הירצחה של מיכל עוד הייתי מתעוררת ואומרת 'לא יכול להיות שמיכל מתה, שהיא לא איתנו'. זה משהו שקשה לנו להתמודד איתו בתודעה, שאדם כל כך קרוב איננו. זה כמו חתיכה שנחתכה ממך".
להשתתפות בהקאתון אפשר להירשם ללא עלות עד 26 באפריל, ולדברי בן עמי, "יש פה הזדמנות לאזרחי ישראל לקחת חלק בעשייה מצילת חיים, עשייה עם משמעות. יש עלייה באלימות כלפי נשים בעקבות המלחמה, יש סטרס באופן כללי, וסטרס מביא לעלייה באלימות בבתים".
בן עמי מספרת שלפורום מיכל סלה מגיעות פניות קשות, "כולל פניות שקשורות לכלי הנשק שבבתים. יש גם מפקדים בצה"ל שמתקשרים ומספרים שהם דואגים כי שמעו שפקודים שלהם נעשו אלימים בבית. אנחנו מקבלות פניות קשות שלא קיבלנו בעבר. הכפלנו פי עשרה את מספר הנשים שמקבלות אצלנו הגנה".
אלא שבמקביל לעלייה בפעילות ובפניות, חלה ירידה בתרומות. "למרות שאלימות במשפחה היא עוד חזית, בעורף, כספים הופנו בשנה שעברה למקומות אחרים שקשורים במלחמה", בן עמי טוענת. "2024 הייתה השנה הראשונה שהיא גירעונית בעמותה. הוצאנו יותר ממה שהכנסנו. נשמח אם הציבור יסייע לנו בתרומות".
הפורום, היא מדגישה, הוא עמותה ללא מטרות רווח: "אנחנו מצילות כל יום חיים של נשים. אנחנו מקבלות כל שנה בין 2,000 ל־3,000 פניות. אני עוזרת להן מתוך הניסיון שלי, מסייעת להן ברגעים הכי קשים שלהן. אין דבר קשה יותר מרצח של אדם שאת אוהבת, זה משהו שמרסק אותך. כשמיכל נרצחה הרגשתי שלא רק איבדתי אחות, אלא עולם האמונות והערכים שלי נסדק. לא האמנתי שאדם שהיה אצלך בן בית מסוגל לעשות כזה דבר. מעבר לשכול, זה שבר של האמונה שהבית והמשפחה הם דבר בטוח".
בן עמי מדגישה שעבורה, באופן אישי, הפעילות בעמותה, "זו התרופה הכי גדולה.יש תיאוריות פסיכולוגיות מוכחות שנתינה לזולת מעניקה לך פי שלושה ממה שאת נותנת", היא מסבירה. "הנתינה הזו מרפאה. כולם שואלים איך אני מצליחה לקום. בזכות העשייה הזאת".
להרשמה להאקתון: h-michalsela.org.il