עוד הוסיף: "בשנת 1929 באו ערבים מכיוון שער יפו, לבצע טבח. אמא שלי בשינה שלה, הייתה רואה את האבנים שמתעופפות לעברנו ואת הצעקות של הערבים - 'איטבח אל יהוד', כשגרזנים בידיים שלהם. זה היה עולה לה בחלומות, ואז היא הייתה פורצת בצווחות, עד יום מותה. מה שקוראים היום פוסט-טראומה, במקרה ניצלנו.
כילד, ידענו שהמופתי הוא המנהיג של הערבים, ובגללו רוצחים כל כך הרבה יהודים. ירו ורצחו יהודים ברכב, נרצחו בסכינים. ותמיד אמרו - 'זה המופתי, המופתי".
"היו לו כמה מטרות מרכזיות", מציין ד"ר אדי כהן, ומוסיף: "למנוע את הגעתם של היהודים מאירופה, לבטל את הצהרת בלפור - הענקת בית לאומי ליהודים, לשלוט ולגרש את הבריטים. מהסיבה הזו הוא שיתף פעולה עם הנאצים, כי הוא לא יכל לעשות את שלושת הדברים האלה לבד".
כבר בתחילת שנות ה-30, פנה אל חוסייני לגורמים בשלטון הנאצי, במטרה לשתף פעולה. הוא זיהה את מטרותיו של המשטר הנאצי, כהזדמנות לייצור של אינטרסים משותפים עם אדלוף היטלר. כלי נשק שהועברו באופן סודי ע"י גרמניה הנאצית לאזור המזרח התיכון, אף שימשו את חוליות הטרור שהובלו ע"י אל חוסייני, לביצוע מעשים מזעזעים רבים של טבח ופוגרומים ביישוב היהודי דאז.
"הנאצים מימנו את כל ההפגנות, הם מימנו את המרד הגדול, הכל מומן על ידם. הנאצים רצו לעשות אנרכיה כאן באזור - והצליחו", מדגיש ד"ר אדי כהן.
לאחר שנמלט מהבריטים שפעלו במטרה להביא למעצרו, הגיע בסופו של דבר אל חוסייני לבירת גרמניה ברלין - בעיצומה של השואה ומלחמת העולם השנייה. על כך מספר כהן: "הוא היה ראש התעמולה, היה לו משרד בגרמניה. אל חוסייני קידם את האינטרסים שלהם במזרח התיכון. הוציא פסק הלכה לחיילים הבוסנים שישרתו בצבא הנאצי. מה שביקשו ממנו, הוא עשה. הוא היה איתם, גר ואכל איתם. הוא היה בעל ברית שלהם, ממש חלק מזה. הימלר ראש הגסטפו, היה חבר שלו. יותר מזה?". לדברי כהן, "היטלר קידם כל הזמן את פעולות התעמולה של הנאצים בערבית, וכל זה מהמשרד שלו בגרמניה".
בדבריו, מתייחס ד"ר אדי כהן לתכנית שהיטלר ואל חוסייני שאפו לממש: "הגרמנים נבלמו ע"י הבריטים בגבול מצרים-לוב. בשנת 1942, הם ניסו להיכנס לארץ ישראל. היו הפצצות בלתי רגילות, הם רצו לכבוש את מצרים, ומשם להיכנס גם לארץ ישראל. בזמנו צוטטו אנשים ביישוב היהודי בתקופת השואה שאמרו - 'אם הגרמנים יכנסו לכאן, אנחנו נתאבד'. הם רצו לכבוש את כל העולם, וכשמשהו משתף פעולה מבפנים (בהתייחס לאל חוסייני) - זה הרבה יותר קל.
פעמים רבות היה משתמש אל חוסייני במושג "אל אקצא בסכנה". באמצעות הביטוי השקרי הזה, לפיו היהודים פועלים כביכול לפגוע בו ולהוביל להריסתו, היה משלהב את ההמון הערבי, ומוביל אותו לרצוח פעם אחר פעם יהודים מן היישוב. כ-100 שנים לאחר מכן, אותו הביטוי עדיין משמש פעמים רבות כחלק מההסתה הגדולה נגד מדינת ישראל. זאת, כשרוב רובם של האנשים כלל לא יודעים שזהו האיש שהביא את "אל אקצא בסכנה" לעולם.
ד"ר אדי כהן, מבקר את מה שלדבריו, מהווה השתקת דמותו של המופתי אל חוסייני: "ברור שיש כאן השתקה". הוא הסביר את דבריו: "זו התעמולה, ויש הרבה יהודים שתומכים בזה לצערי".
כמו כן, ביקר את "יד ושם" שבירושלים, בטענה כי גם המוסד החשוב הזה לא מביא מספיק לידי ביטוי את מעורבותו של המופתי בשואת היהודים, ואת קשריו ההדוקים עם המשטר הנאצי: "ביד ושם כתבו שתפקידו היה שולי. אני לא מבין את השתיקה שלהם בנושא הזה. הם הורידו את התמונה שלו ביחד עם היטלר".
להזמנת ספרו של ד"ר אדי כהן - "המופתי והיהודים" - 0547633606.