פרידמן, רע״ן תורה והדרכה (תוה"ד) באגף התקשוב וההגנה בסייבר, דור חמישי בצפת, מספר כי סבתו מרים, ניצולת יהדות הונגריה, שהלכה לעולמה לפני כשלוש שנים, תמיד דאגה להאכיל את בני משפחתו ואותו כשהיו מגיעים לבקר ורק כשגדל הוא הבין את המשמעות לדאגה שלה: "סבתא, שהייתה עולם ומלואו עבורי, תמיד דאגה שנאכל והיא האכילה אותנו עד ששבענו וכילד אני פירשתי את זה כדאגה פשוטה. רק בגיל 12 היא הרגישה בנוח לשתף אותי במה שהיא עברה, והבנתי שזה היה הרבה מעבר: סימפטום מפצה שהיא כל כך דאגה שלא נהיה רעבים ושלא נחווה את הרעב שהיא עצמה עברה, שבגיל צעיר אתה לא מבין אותו כי גם לא גדלנו במציאות של חוסר ביטחון תזונתי, ושם קיבלתי את ההבנה הבסיסית".
פרידמן מספר כי הגילוי על מה שעברה סבתו שינה את עולמו: "הביקורים עוררו בי סקרנות להבין את המסע שלה, את הסיפור של הרכבת לאושוויץ והבריחה, ומשם הבנתי את המשמעות של השואה. זה חידד אצלי את הערכים שעליהם חונכתי וליום השואה תמיד הייתה משמעות גדולה בעיניי גם בטקסים בבית הספר, בשירות הצבאי ובמהלך המסע שאליו זכיתי לצאת במסגרת הצבא - זה תמיד מלווה אותי".
בערב יום השואה העלה פרידמן תמונה לרשתות החברתיות שיצר באמצעות צ'ט GPT - תמונה מצוירת ומרגשת של סבתו מרים, אוחזת בידה דגל ישראל ולצידה נינותיה. לצד התמונה נכתב: "נוהל געגוע. ערב יום השואה היא הנקודה בזמן שתמיד מזכירה לי אותך - סבתא שלי, ניצולת שואה וגיבורת חיל. גם השנה אזכור ואתגעגע, בזכות הג׳יפיטי הבאתי אותך לעוד תמונה עם הנינות שלך. סבתא, ניצחנו".
פרידמן מסביר את דבריו בפוסט המרגש ומשתף על החוויה שלו בתחילת המלחמה והמחשבות על סבתו: "ב-7.10 הייתי מפקד של גדוד הקשר הפיקודי של פיקוד צפון ובמקרה הייתי בימים האלה בהונגריה יחד עם אבא שלי, המלחמה פגשה אותי פעמיים - פעם אחת כמפקד שצריך לעזוב הכל ולחזור מיד, ובפעם השנייה כיהודי שראה את התמונות המזעזעות וחושב על מה שסבתא שלי סיפרה. אבל תמיד אמרתי, ובמיוחד בתקופת הלחימה, בכל התפקידים שלי ובמיוחד בתפקיד הקודם שהייתי מג"ד תוך כדי המלחמה, שאנחנו - עם כל מה שעברנו בשואה ובשבעה באוקטובר שזה לצערי, ההיסטוריה שלנו, ו-4,000 שנה ניסו להשמיד אותנו ולא הצליחו ולא יצליחו - עם הנצח".
פרידמן הוסיף: "וכמו שכתוב בפוסט, מאז שסבתא שלי נפטרה לפני כשלוש שנים אני מזכיר לעצמי שהניצחון שלה זה אני. זה הילדות שלי, הבית שהקמנו בארץ ישראל. זה התפקיד הצבאי שלי והעשייה ואנחנו פה - ועל זה אי אפשר להתווכח".
לסיום אמר: "זה שאנחנו במלחמה ויש אתגרים לצה"ל ולמדינה - אני מאמין שזה עוד פרק בסיפור שלנו. סבתא שלי ניצחה כי הנה אני על מדים, יש לה שלוש נינות שאוהבות את המדינה וגדלות לאהוב את המדינה בצורה הכי ציונית שיש ובכל שנה, לא משנה כמה יהיה פה מאתגר - אני אזכיר את זה לעצמי: מבחינתי ניצחנו וזה גם המסר שלי: ניצחנו".