"זו תקופה קשה, שהכאב מציף, הקושי גדל, תקופה המשקפת את המשברים של השכול ושאנו עם חפץ חיים וחרף הדם, אך נאחזים בחיים", היא ממחישה בהתרגשות את תחושותיה.
חגית (48), נשואה ואם לשלושה ילדים (אמיתי ז"ל ותאומים כבני 13) המתגוררת במושב רמות נפתלי ובת למשפחה ברוכת ילדים ממייסדי קרית שמונה, פרצה דרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה של צה"ל. בשבעה באוקטובר 2023 היא התייצבה לשירות מילואים פעיל ורצוף.
לאחר כשנה, ב-13 באוקטובר 2024, היא שכלה את בנה אמיתי ז"ל, טירון בבסיס האימונים של חטיבת גולני ברגבים, שנפל מפגיעת כתב"מ שחיזבאללה שיגר.
גם לאחר האסון הכבד, חגית המשיכה לשרת במילואים והיא רואה בשירותה ייעוד ושליחות של תרומה ותרומה לצה"ל ולמדינת ישראל. "המשואה נועדה להאיר את הדרך. המשואה אינה שלי, אלא של צה"ל", היא מציינת – "אני מקדישה אותה לבני שנפל גיבור, ביחד עם כל הנופלים הגיבורים והמאושרים, לפצועי צה"ל, למשפחות הנופלים והפצועים ולמשפחה שלי".
"השירות בצה"ל מהווה דרך חיים עבורי, שירות למען המדינה", היא מספרת – "הבן שלי אמיתי גדל אצל 'אמא צבא' שנמצאת בשטח ועושה שבתות וחגים ואבא, לוחם גולני, לא עברה בו מחשבה אחרת. הוא התאמן והתכונן לקראת גיוסו, כאשר הוא שואף להגיע לסיירת גולני". מאז נפילת בנה, היא ממשיכה לשרת, לשמור על קשר הדוק עם חבריו לצוות ולפעול למען הנצחתו.
"ביחד עם משפחות נוספות, נאמץ בני נוער בסיכון השוהים בגילעם. אני ומשפחתי נאמץ כיתה של בני נוער, נהיה חלק מהליך ההכשרה שלהם, זה הייעוד שלנו", היא מספרת. "פרוייקט ההנצחה השני יהיה ברמות נפתלי, שם יוקם גן ציבורי לזכרו של אמיתי". היא מדגישה, כי תמשיך לפעול לאורו של אמיתי: "לשמוח זה כל מה שהוא אהב".
המסר שלה לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות ה-77 למדינת ישראל הוא חד: "חשוב להעביר מסר של אחדות, להסתכל אחד על השני בשוויון נפש – שונים אך שווים, שלא תהיה שנאת חינם בתוכנו, כי אין לנו ארץ אחרת. אמשיך להעביר את המסר הזה".
התרעות פיקוד העורף