ביום הזיכרון השני מאז אסון הנובה ובצל תחקיר צה"ל שפורסם לאחרונה, וחשף שוב את המחדלים החמורים סביב האסון הגדול בתולדות המדינה, משפחות הנרצחים ממשיכות להתמודד עם כאב שאינו מרפה. בחוות מרפא רשפון פועלת מאז האסון תוכנית ליווי למשפחות שכולות – יוזמה של הלה אשחר וד"ר אורנה מגידס, שהחלה כמענה חירום מיידי לשנת האבל הראשונה אך נמשכת בינתיים ללא תאריך סיום, מכיוון שהצורך בה עדיין קיים ומהותי.
ביום שישי האחרון המשפחות קיימו בחווה אירוע זיכרון והנצחה ייחודי לקראת יום הזיכרון, שיצרו בשיתוף עם צוות תוכנית הליווי ואיילה מינקר המובילה את "בין הקולות" – מפגש קהילתי, אישי ורגיש, שבו בחרו המשפחות לזכור את יקיריהן במשותף ובדרכן.
"דווקא בתקופה שבה החברה מצפה לדעיכה טבעית של הכאב, אצל הורים רבים האבל רק הולך ומעמיק", אמרה הלה אשחר, מובילת תוכנית הליווי למשפחות שכולות בחוות מרפא רשפון. "פרסום תחקיר צה"ל החזיר חלק מהמשפחות חודשים אחורה בתהליך – רובם הגיבו בתסכול עמוק וכעס, ונותרו עם שאלות שלא קיבלו מענה או שהמענה היה בלתי מספק. התחושה שהיה אפשר להציל חלק מנרצחים אם דברים היו מתנהלים באופן תקין היא תחושה קשה מאוד, יש הורים שזה ממש ריסק אותם מחדש".
אורית בר-און, אמה של יובל בר-און ז"ל, סיפרה: "תוכנית הליווי היא חבל הצלה עבורי ועבור רבים מאיתנו. הגעתי למקום הזה מהנקודה הכי נמוכה שיש, ופגשתי אנשים עם לב ענק והקשבה אמיתית לצרכים שלנו, בתוך מרחב טבעי שמשרה מיידית תחושה של שקט ורוגע. אחרי פרסום התחקיר פשוט קרסתי – שלושה ימים לא תפקדתי. רק כשהגיע יום שישי והגענו למפגש שלנו בחווה יכולנו בני המשפחות להתחיל לעבד את הדברים יחד, בשותפות הגורל המצערת הזאת שאנחנו חולקים. בסוף רק אנחנו יכולים להבין אחד את השנייה, ולכן המקום הזה כל כך חשוב עבורנו - מקום שמאפשר לפרוק את הכאב ולקבל בדיוק את הליווי והתמיכה שאנחנו כל כך צריכים".