לרגל חגיגות יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, המכון למורשת בן-גוריון וארכיון בן-גוריון חושפים היום לראשונה העתק נדיר מתוך יומנו של בן-גוריון שנכתב ביום הכרזת המדינה, בערב 14 במאי 1948.
"גורלה של המדינה בידי כוחות הביטחון" – המקור ליומן עדיין לא אותר, אך העתק בכתב ידו המקורי נחשף עתה לציבור. העותק אותר בארכיון בן-גוריון, כחלק משיתוף הפעולה בין המכון למורשת בן-גוריון למכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מסמך מרגש זה, שמעולם לא פורסם בצורתו המקורית, מחזיר אותנו ליום ההכרזה ההיסטורי והגורלי ופותח צוהר נוסף למחשבותיו ורכשי ליבו של האיש שהכריז על הקמת מדינת ישראל ועמד בראשה.
המסמך החדש שנחשף הוא חלק מהעתק של יומן שלא נמצא עד כה במקורו. ביום ההכרזה של המדינה, ה-14 במאי 1948 סיים בן-גוריון מחברת יומן אחת והתחיל מחברת חדשה. האחת מסתיימת בשוליים מחוסר מקום – והשנייה נפתחת מיד לאחר טקס ההכרזה, עם מילים המצמררות בעוצמתן: "בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון".
בהמשך מתאר בן-גוריון את המצב הקשה בשטח: "ידיעות קשות על טורים משוריינים של הלגיון... הפציצו הלילה את תל אביב... כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש ת"א ירושלים... אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים – ואולי גורל המערכה כולה".
מחברת היומן המוקדמת נחתמה במילים המוכרות: "באחת מועצת העם. אישרנו הנוסח של הכרזת העצמאות. בארבע הכרזת העצמאות. בארץ צהלה ושמחה עמוקה – ושוב אני אבל בין השמחים, כביום 29 בנובמבר." גם הן בכתב ידו של בן-גוריון.
מנכ״ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ, מסר: "יומנו של בן-גוריון מיום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוא ההיסטוריה בהתגלמותה. כשהארץ חוגגת – הוא עוסק בשאלת קיומה של המדינה הצעיר וחרד לה עד מאוד . לקרוא את בן-גוריון ברגע שבו המדינה קמה – זה לא רק מסמך היסטורי, זו חוויה אנושית. ביום חג, ביום של התגשמות חלום הדורות הוא יושב ורושם ביומנו א המצב בשטח לאשורו, את הדילמות הביטחוניות ואת התחושה שאולי דווקא עכשיו, ברגעי השיא – אנחנו קרובים לתהום. חשיפת המסמך הזה מלמדת על עומק האחריות שבן-גוריון חש ועל המנהיגות שבחרה שלא לחגוג – אלא להילחם על קיום המדינה".
דוניץ מוסיף "בתקווה שלקראת יום העצמאות הבא נוכל להציג גם את דף היומן המקורי – ממשכמו שקרה עם יומן הכיס מ-1947 ורשימת המכולת ההיסטורית של כ"ט בנובמבר".
המסמכים נחשפים כחלק ממאמץ מתמשך של שני המוסדות לאיתור, תיעוד והנגשה של חומרי הארכיון של ראש הממשלה הראשוןלקהל הרחב. בארכיון בן-גוריון ממשיכים לעבור ביסודיות על ארגזים של חומר שהועבר בשנים האחרונות, מתוך תקווה שלקראת יום העצמאות הבא תיחשף גם הגרסה המקורית של מחברת היומן.
בן-גוריון פתח את יומנו ביום היסטורי זה בשתיים לפנות בוקר, כשידיעות קשות מהחזית זרמו מכל כיוון – מכפר עציון, מלטרון, מירושלים ומהנגב. שעות לאחר מכן, בשעה 16:00, הוא הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בין רגעי שמחה לאומית לתחושת אבלות – בן-גוריון תיעד, במילותיו, את כאב היום לצד גודלו ההיסטורי ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, קשה שלא לחזור אל הרגע שבה הכול התחיל – ולראות את דמותו של דוד בן-גוריון עומדת בחדר קטן, מוקפת סיכונים, לבטים ואחריות חסרת תקדים.
בן-גוריון לא ראה בהכרזת העצמאות סיום – אלא התחלה של מאבק על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראלובנייתה של חברת מופת בה . המסמך שנחשף היום הוא לא רק פיסת היסטוריה – אלא תזכורת חיה לעוצמתה של מנהיגות שמביטה קדימה.
דבריו של בן-גוריון ביומנו – על האחריות, על הדאגה, ועל המחויבות לעתיד – מהדהדים בעוצמה מחודשת ביום חגה של המדינה.
המכון למורשת בן-גוריון הוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976). המכון הינו גוף חינוכי היסטורי שמרכזו במדרשת בן-גוריון שבנגב ולו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. במרחב בן-גוריון בנגב ניתן לבקר במספר מוקדים עיקריים: צריף בן -גוריון, טיילת בן-גוריון (המחברת בין הצריף לקבר), הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון.
בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופולה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, בו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי: "משפט העם", בו המשתתפים לוקחים חלק בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.
המכון למורשת בן-גוריון בוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום. תחומי הליבה של המכון הם ממלכתיות, מנהיגות ברוח דוד בן-גוריון, חברת מופת, חלוציות ונגב. הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ עם קהלים מגוונים: צוותי הוראה, תלמידים, כוחות הביטחון, קהל רחב וקבוצות מחו"ל. פעילות המכון מבוססת על מתודות התנסותיות מגוונות המעוררות חשיבה ושיח, ומחברות בין סוגיות משמעותיות בהיסטוריה של עם ישראל, החברה הישראלית ומדינת ישראל לבין עולמם האישי והמקצועי של המשתתפות והמשתתפים בפעילות.