בני המשפחות חלקו את סיפוריהם האישיים המרגשים, תיארו את רגעי החטיפה הקשים ושיתפו בהתמודדות היום יומית שלהם עם היעדרות יקיריהם. "מה שמשפחות רואות כאן הוא מפגן כוח של סולידריות שמתקיים באוניברסיטת רייכמן שוב ושוב, כחלק מהמחויבות העמוקה שלנו לערכים של אחריות חברתית והומאניות", אמר פרופ' זמר בדברי הפתיחה.
לישי סיפרה על ההשפעה הקשה על הילדות: "אנחנו מדליקים נרות יום הולדת ומבקשים שאבא יחזור מעזה. לפני כמה שבועות רוני הושיבה את כל ילדי הגן וביקשה מהם לעזור לה לחלץ את אבא מעזה". היא הוסיפה כי בנותיה עברו האצה בהתפתחותן - רוני, בת שלוש וחצי, מאובחנת כבוגרת ברמתה כילדה בת שש, ועלמה הוקפצה בהתפתחותה מגיל שנתיים לשלוש.
אור הדגיש את חשיבות התמיכה הציבורית והיוזמות האזרחיות: "מה שמחזיק אותנו הוא תחושת היוזמה - לדעת שגם כשקשה, יש מה לעשות. במטה החטופים, ראיתי שהיוזמות הכי משמעותיות נולדו דווקא מאנשים מבחוץ, מכם - מהחברה האזרחית שלקחה אחריות".
התרעות פיקוד העורף