טל משתתף בקבוצה הייחודית ומספר למעריב: "בקבוצה יש מי שהכירו את בן הזוג כשכבר היה שכול, אני הייתי עם אילון מרקע הנקישה בדלת. הכאב של שנינו היה גדול אבל כשבן הזוג שלך כל כך שבור זה גם ממלא להבין שאתה יכול להיות בשביל מישהו שאתה כל כך אוהב. אף אחד לא מכין אותך לדבר כזה אבל בחודשים הראשונים המקום התומך והמכיל לאילון היה מאד טבעי לי והוא מצידו לא הפסיק לראות אותי".
הוסיף לספר: "כולם היו בחוסר תפקוד וגם אני, אבל בתוך המשפחה הקרובה ברור לך שאתה צריך להיות המתפקד יותר. זאת לא חוויה של מעמסה אלא של בהירות והבנה מתי לשים את עצמי בצד ומתי חלק מהסיטואציה באופן טבעי ובלי יותר מדי מחשבה. את עידו הכרתי לעומק רק חמש שנים ומרגיש לצערי שהכרתי אותו יותר מאז שנפל, זאת תחושת פספוס גדולה".
על עידו הוא מספר: "עידו היה בקבע, בן 29, הוא אהב את הצבא ואת התפקיד שלו. בבוקר השבעה באוקטובר היה הדמות הפיקודית הבכירה בגזרת כרם שלום. עם תחילת המתקפה כבר ב-6:43 הכריז בקשר 'אנחנו במלחמה, חוזר שנית אנחנו במלחמה'. הוא נסע עם החפ"ק מכרם שלום לקיבוץ סופה כדי לסייע בקרב קשה שהתנהל סמוך לקיבוץ ובדרך נתקל במחבלים, החל לנהל קרב מולם ונפגע". במרץ 23' התחתן עידו עם בחירת ליבו מעין וחודש לאחר מכן התחתנו גם טל ואילון (בתמונה שני הזוגות יחד בחתונתם).
עינב מוסיפה: "כשפרצה מלחמת השבעה באוקטובר, פניתי לעמותת 'האחים שלנו' ובמסגרת קבוצת תמיכה לאחים שכולים שהנחתי, עלה צורך מאוד גדול מהשטח במענה לבני הזוג שלהם. בני הזוג נפגשים פעם בשבועיים כשפעם בחודש וחצי מתקיים מפגש משותף לאחים ולבני זוגם. במפגשים המשותפים אנחנו עובדים על הצרכים שעולים מבני הזוג ויחד משוחחים ולומדים על התמודדות משותפת עם האובדן".
התרעות פיקוד העורף