הורים רבים מדי בישראל חושבים שמערכת החינוך עובדת עבורם כבייביסיטר לאומי, שמורות וגננות הן עם עצלן בכלל. תשאלו את עצמכם איך הייתם מתמודדים אתם עם מענה יומיומי לעשרות הורים כמוכם, בפרטי ובקבוצות וואטסאפ, לגבי כל סוגייה לימודית, חברתית או אישית שקשורה לילד שלכם ומסביב לשעון. הן הולכות לישון עם העבודה וקמות איתה, ואתם שמצפים למענה מהן מסביב לשעון, אמורים להיות הראשונים שנעמדים לצידן במאבק הזה.
מי שלא מכיר את טבלאות השכר של עובדי ההוראה, מסובכות כמו נוסחה מתמטית למתקדמים, לא מבין עד כמה מזעריים הם הישגי ארגוני המורים בכל הנוגע לשכר של עובדי ההוראה בכל מאבק חדש. מורה מתחיל במערכת יכול להשתכר בין 7-8 אלף ברוטו במשרה מלאה ורבים משתכרים בין 3.5-5 ברוטו במשרות חלקיות. כדי שמורה תגיע לשכר נטו של חמש ספרות היא צריכה למכור את נשמתה ולא רק את יומה למערכת החינוך ולצבור הן ותק ארוך ויציב שרבים לא שורדים עד אליו, הן שעות, הן השתלמויות, תפקידים ומשימות ולקושש תגמולים עליהם. זה לא עם עצלן, אלה המחנכות של הילדים שלכם. והן בורחות מהמערכת המוכה הזאת שממשלת ישראל מזניחה כבר עשורים הזנחה פושעת.
עובדה שהאוצר עשה מה שעשה. למה? כי מעמד המורה בישראל כה נמוך שהם פשוט יכולים להרשות לעצמם. שאלו את עצמכם מה חלקכם בזה. זה הזמן לעמוד לצד עובדי ההוראה. קשה למצוא לילדים סידור בבוקר? קשה יותר להתפרנס כגננת או מורה. בכבשת הרש לא פוגעים ויש לקוות שבית הדין לעבודה ימשיך ברוח הדיון מהשבוע שעבר ויקשה על הממשלה ולא על הסתדרות המורים.
ליפה בן דוד לא נותרה ברירה. השטח זועם גם עליה. היא מנהיגת ארגון עובדים שהונפה עליהם חרב בדמות 300-800 שקלים פחות בכיס בסוף החודש. זאת חרב אכזרית מדי למשתכרים בדוחק. הגיע הזמן ששר החינוך יבין שמעמד המורה הוא ליבת המערכת ויגבה את המאבק ללא סייג. וגם אתם הורים יקרים.