הפעילות שהניחו עלונים בבית הכנסת של אדלשטיין תובעות על מעצרן

על פי כתב התביעה, לא היה בסיס חוקי להחלטת המעצר והיא התקבלה בחוסר סמכות, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה ובמטרה ברורה להתנכל ולהרתיע את התובעות מביצוע פעולות מחאה. אחד מיוזמי המעצר - מועמד לקידום

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
מפגינים בכניסה לתחנת המשטרה בגלילות לאחר מעצרן של שלוש הנשים בהרצליה | צילום: אנשי הדממה
העלונים עם תמונות החטופים שפוזרו בבית הכנסת של יולי אדלשטיין
העלונים עם תמונות החטופים שפוזרו בבית הכנסת של יולי אדלשטיין | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'

"התובעות נלקחו לתחנת המשטרה והוחזקו שם, אזוקות בידיים וברגליים, במשך כתשע שעות. בכך הפרו וולבוביץ וקרסקו את הוראות הדין ונהלי המשטרה בדבר מעצר אזרחים. רק בזכות התעקשותו ונחישותו של עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים שוחררו התובעות באותו ערב ולא נאלצו לבלות את סוף השבוע במעצר, כפי שנרמז להן שייעשה בעניינן", צוין. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, רלי לשם, נחשון שוחט, צבי אגמון ונתי חיים.

הסנגורים טוענים כי התנהלותם של וולבוביץ וקרסקו חמורה במיוחד משום שהיה ברור להם מלכתחילה, מתוך סרטוני האבטחה של בית הכנסת שהיו בידיהם כבר מהרגע הראשון, שלא נעברה עבירה כלשהי ולא מתקיימת עילת מעצר. "מדובר במעצר פוליטי מובהק שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את התובעות כמו גם משתתפים ומשתתפות אחרים במחאה", נכתב בתביעה, ובמעצר שבוצע משום שהנתבעים "חפצו לשאת חן בעיני בעלי שררה שהמחאה אינה לרוחם".

תגיות:
יולי אדלשטיין
/
חטופים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף