על רקע החלטת משרד האוצר לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי 3.3% מהשכר החודשי – לטובת “המאמץ המלחמתי”, הכריזה בשבוע שעבר הסתדרות המורים על שביתה ביום ראשון השבוע, עד השעה 11 בבוקר, שצומצמה בשעה בהוראת בית הדין לעבודה. כבר באותו ערב הגיעו משרד האוצר והסתדרות המורים להסכמות, שעל פיהן הקיצוץ יצומצם מ־3.3% ל־0.95% עד סוף השנה – והמורים יפוצו בשני ימי חופשה נוספים ובקיצוץ דיפרנציאלי.
על אף ההסכם, השטח המשיך לתסוס. מורים ומורות, גננים וגננות, הודיעו שהם “חולים”, דבר שהוביל להשבתה של יותר מ־200 בתי ספר יסודיים וגני ילדים ברחבי הארץ. המוחים טענו שלא יחדלו מצעדיהם עד שהקיצוץ בשכרם יבוטל לחלוטין.
“האבסורד הוא שאני לא חולה, אבל המצב הזה באמת עושה אותי חולה”, אומרת אליסה כהן, מחנכת בבית הספר היסודי אח”י תקוע שביישוב נוקדים, ממובילות מחאת המורים. “אני חוששת מאוד כי אני לא יודעת מה יהיה בחודש הבא, ואיך בעצם אסגור את החודש. אני בחופשת לידה שהייתה אמורה להסתיים, וכרגע אני בתוך המאבק הזה. הכי כואב לי שיפה בן דוד לא מבינה אותנו. ההסכם שהיא סגרה עם משרד האוצר הוא הסכם גרוע מאוד בשבילנו, הסכם שגורם עוד יותר לזלזול במורים. אם אנחנו נסכים להסכם שנחתם בין הסתדרות המורים ובין משרד האוצר, זה אומר שאין פה חינוך לדור העתיד”.
"הסכם שמבייש נשים"
כהן, נשואה ואם לארבעה, מדברת מדם ליבה. היא טוענת שיוזמת המחאה, שתפסה ממדי ענק, התגלגלה בלי שהיא תכננה זאת. “לא חשבתי על מחאה בכלל”, היא מודה, “ביום העצמאות כתבתי פוסט קטן מאוד בפייסבוק, שנועד להביע את הזעקה האישית שלי כמורה. ראיתי שיש הזדהות של עוד ועוד מורים, אז פתחתי קבוצת וואטסאפ קטנה למי שמרגישים ומרגישות כמוני, ותוך שעה הקבוצה התמלאה במאות מורים. תוך שלוש שעות היו בקבוצה עשרת אלפים עובדי הוראה. במוצאי שבת הגענו ל־25 אלף. הטלפון הסלולרי שלי קרס. קיבלתי אלפי הודעות ממורים שאומרים ‘די, משרד האוצר כבר לא יכול לרכוב על הגב שלנו, אין איפה לקצץ לנו, לא יכולים לקחת מהעני יותר ממה שאין לו’”.
לפני שהפכה למורה, כהן עבדה במשרה בתחום הביטוח, לדבריה, בשכר גבוה ובתנאים מצוינים. “היה לי ממש אחלה בעבודה שלי, ועשיתי במסגרתה תואר כדי להתקדם בתחום”, היא מספרת. “אלא שלפני שש שנים וחצי נולדה לי ילדה ראשונה, שכיום היא בכיתה א’, והרגשתי שאני מוכרחה להשפיע על החינוך שלה ושל הילדים הבאים שלי. אז החלטתי לעשות הסבת מקצוע, הוצאתי תעודת הוראה ונכנסתי למערכת החינוך", הסבירה.
"עשיתי זאת מתוך שליחות ורצון להשפיע על החינוך של דור העתיד. אני יכולה להגיד לך שבכל התקופה שאני במערכת החינוך, המשכורת שלי כמורה לא מתקרבת למשכורת הגבוהה שהרווחתי בתחום הביטוח. אז תחשוב כמה אני הולכת להפסיד עכשיו, עם הקיצוצים בשכר שלי. בשביל מה עשיתי תואר, תעודה, סטאז’? בשביל להרוויח סכום שיכולתי להרוויח בעבודה מועדפת אחרי צבא? איפה ההיגיון?”.
"קונצנזוס של תמיכה"
מארגני המחאה מאוכזבים מהתנהלותה של מי שאמורה לדאוג לאינטרסים שלהם, מזכ”לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד. “הבעיה היא שאנחנו מחפשים לשבת עם יפה ולהגיד לה שהשטח בוער ושאנחנו רוצים להגיע להסכמות”, כהן מסבירה. “בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לא לפגוע בתלמידים או במשק. אנחנו נאבקים עבור השכר שלנו. פנינו אל יפה בכל דרך אפשרית – במיילים, בטלפון, בוואטסאפ – ואין שום תגובה ממנה. התגובה היחידה שאנחנו מקבלים, מגורמים מטעמה, היא איומים בפיטורים ושימוע למורים שמוחים. זו לא הדרך”.
בהמשך מספרת אליסה כיצד התמודד עם הרגעים הקשים: "חמותי הייתה מגיעה לעזור בבייביסיטר, השכנה עזרה לי ואפילו מורה אחרת, שהיו לה כמה שעות פנויות, הגיעה לעזור לי. אז הייתי הכי מתחת לאלונקה. למה חברי הכנסת והשרים לא מתחת לאלונקה? למה המורים צריכים להיות מתחת לאלונקה כל הזמן? למה סמוטריץ’ לא מתחת לאלונקה? הוא וחבריו יודעים לדבר, אבל לא לעשות. מה הם עושים? מקצצים לנו בשכר הנמוך”.
התרעות פיקוד העורף