לאורך כשלושה קילומטרים נמתח רחוב אבן גבירול, אחד מהרחובות הראשיים והעמוסים של תל אביב. פעם הרחוב הזה היה סמל לתכנון פשוט ויעיל, לסחר שוקק, לחיים עירוניים עם נשמה, יש שאמרו עיצוב סובייטי. היום – חלקו אתר בנייה.
חזות הרחוב, שנבנתה אחרי קום המדינה, מעוצבת באחידות מובהקת – קומת חנויות עם אכסדרה מקורה ושורת עמודים, ומעליה שלוש קומות מגורים. העיצוב נועד להגן על הולכי הרגל מהשמש והגשם. היום, אפילו זה לא עוזר: בחלק מהרחוב נותרו רק האכסדראות בגלל העבודות וצמצום המדרכות.
עוברי אורח מביטים בעיניים עייפות על הכלים הכבדים. חלקם אוחזים במסכות, אחרים פשוט ממהרים לחצות את הרחוב מבלי להישאר עוד רגע אחד מיותר. "אנחנו מנסים לשרוד", אמר בעל בית קפה שומם במיוחד הבוקר. "פעם היו באים אליי מכל העיר, עכשיו זה רק השכנים, אני מקווה שיום אחד, כשהרכבת תהיה פה, אולי זה ישתלם. אבל עד אז – לא בטוח שאנחנו נשרוד לראות את זה".
ולמרות הכול, בלב בעלי העסקים והדיירים נותר גרעין קטן של תקווה – שכשייגמרו העבודות, אולי אבן גבירול יזכה לעדנה מחודשת. אולי שוב יהיה אפשר ללכת ברגל מהעירייה ועד יהודה המכבי מבלי לדלג מעל חפירה. ואולי, ביום מן הימים, שוב יקפצו אוהדי הכדורסל של מכבי תל אביב לבריכה בכיכר אחרי זכייה. בינתיים? עוד בוקר מתמלא אבק.
התרעות פיקוד העורף