בלעדי – "הפצע הפתוח של מערכת הבריאות עלול להפוך לזיהום חמור"; היום (שני) יום האחות הבינלאומי ומחקר חדש של האקדמית רמת גן חושף את עומק הגזענות של מטופלים כלפי צוותי הסיעוד בבתי החולים. מי היותר גזענים? התוצאות מעניינות.
ב-12 במאי מציינים את יום האחיות הבינלאומי, כמחווה לאנשי הצוות הסיעודי שפועלים במסירות, אבל מחקר חדש מציף תופעה מדאיגה של גזענות יומיומית שחווים צוותי הסיעוד בישראל. את המחקר הובילה ד"ר ריקי חלמיש-לשם, מרצה בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן, יחד עם ד"ר יערית בוקק-כהן, ד"ר מהדי טראביה וד"ר פזית עזורי, והוא התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Nursing Scholarship.
באמצעות סקר רחב שנערך בקרב למעלה מאלף מטופלים יהודים וערבים, ביקשו החוקרים לבדוק האם למטופלים ישנה העדפה לטיפול על ידי אחות מהקבוצה האתנית שלהם – והמסקנות ברורות: רוב המטופלים, יהודים וערבים כאחד, העדיפו לקבל טיפול מאחות החולקת איתם זהות אתנית. ככל שאמון המטופלים בצוות סיעודי מהקבוצה השנייה עלה , כך פחתה הגזענות ולעומת זאת, תחושת זרות וריחוק מקבוצות אחרות הגבירה את ההעדפה לאחות "משלנו".
"דפוס חברתי בולט שמצאנו במחקר", מספרים החוקרים "הוא שנשים יהודיות נטו להביע יותר גזענות כלפי אחיות ערביות לעומת גברים יהודים, ואילו אצל ערבים – התמונה הייתה הפוכה - גברים ערבים נטו להיות גזעניים יותר כלפי אחיות יהודיות מאשר נשים ערביות". נוסף על כך נמצא כי השכלה גבוהה וגיל מבוגר יותר מנבאים רמות נמוכות יותר של גזענות, בעוד שרמת דתיות גבוהה בקרב יהודים דווקא חיזקה את הנטייה להעדיף טיפול מאחות יהודייה.
"הקונפליקט הפוליטי המתמשך בין יהודים לערבים יוצר מציאות שבה המגע היומיומי אינו מספיק כדי לפרק סטריאוטיפים עמוקים, ולעיתים אף מחזק אותם". אומרת ד"ר חלמיש-לשם, "אין ספק שהגזענות כיום החריפה בשני הצדדים בעקבות המלחמה המתמשכת. סטודנטיות שלי לסיעוד מספרות שמתחילת המלחמה שואלים אותן ללא הרף לגבי מוצאן אם חזותן לא ברורה עד כדי מקרה שבו מטופלת אמרה בבירור לאחות ערבייה שלא זיהתה ככזאת: 'איזה מזל שאת לא ערבייה כמו היתר כאן שאולי יפגעו בי'". החוקרים קוראים לגיבוש מדיניות ברורה ומוצהרת בבתי החולים להתמודדות עם תופעות גזעניות ולהגנה על הצוותים הסיעודיים להבטחת טיפול רפואי מקצועי ושוויוני. "אם הבעיה לא תטופל, הפצע הפתוח הזה עלול להפוך לזיהום חמור" אומרת ד"ר חלמיש-לשם.