היום ההתראה מתממשת, בעקבות המשבר המתמשך במתקן טיהור השפכים חורה/שוקת והזיהום החמור הפוגע באספקת מי קולחין, נודע בשבוע שעבר לחקלאי אזור מזרח הנגב שהם נדרשים לקצץ 15% מכמות המים המיועדת להשקיית הגידולים החקלאיים. ההודעה על כך נמסרה להם במהלך ישיבה בה השתתפו. הקיצוץ מהווה מכה נוספת לחקלאי האזור, המתמודדים מזה מספר חודשים עם משבר המים המחריף.
"הקיצוץ בהשקיה בשיעור של 15% מהווה פגיעה ישירה ביבולים ובפרנסת החקלאים", מסביר לנו היום גידי דוד, יו"ר אגודת המים "מי שוקת". "בעונה הנוכחית, כאשר הגידולים זקוקים למים באופן קריטי, הקיצוץ עלול להוביל לאובדן יבולים ולנזקים כלכליים משמעותיים. מדובר ב-12,000 דונם של שטחים חקלאיים הנמצאים בסכנה ממשית".
השטחים החקלאיים המושפעים מהקיצוץ משתייכים לישובים כרמים, להב, דביר, בית קמה ומשמר הנגב, וכן לגינון קריית המודיעין ולמועצה המקומית מיתר. החקלאים כבר השקיעו בהכנת השטחים, ברכישת זרעים ובהעסקת עובדים לקראת העונה הנוכחית, ועתה נאלצים להתמודד עם אי-ודאות חריפה לגבי עתיד הגידולים.
חן שאול, מנכ"ל גד"ש ש.כ.ל (גידולי שדה בשותפות של קיבוצים כרמים ולהב), מפרט את הגידולים שעוד עתידים להיפגע: "ביטלנו תוכנית של תירס למספוא לפרות בהיקף של כ-2,500 דונם. הורדנו כמות של ירקות בשטח של 300 דונם שלא נוכל לגדל בגלל שאין לנו מים. הורדנו גם כמות של 500 דונם של גזר, שבדרך כלל סוגר את הפער בתקופה שחסר מאוד גזר בארץ. הורדנו תפוחי אדמה גם, שאנחנו צריכים לגדל בכמויות של 500 דונם.
שאול מזהיר כי הפגיעה תגיע גם לכיס של הצרכן הישראלי: "היינו סגורים על תוכניות לגדל כמות מאוד גדולה של תירס למספוא בקיץ, בגלל שהשנה היא שנת בצורת ויש מחסור באוכל גס לפרות. זה היה יכול לסגור את הפערים ובאמת למנוע יבוא שהוא הרבה יותר יקר ולבסוף למנוע עלייה במחירי החלב. אבל בגלל שאין לנו מים, היינו צריכים לבטל את ההתחייבות הזאת".
"בנוסף חקלאות בדרום היא לא רק פרנסה ומזון, אלא גם החזקה בשטח - כל שטח שלא מעובד עלול להיתפס על ידי גורמים אחרים", מוסיף שאול. "עם הצמצום בהשקיה, החוצץ הביטחוני הזה ילך ויקטן".
לירן צפריר, מנהל גד"ש דביר, מתריע: "ההשפעה של הזיהום במי שוקת היא הרסנית. מדובר פה בטרור חקלאי לכל דבר ועניין. המים האלה הם קריטיים. חייבים לעשות הכל בשביל למגר את הטרור החקלאי הזה כי הוא פוגע בביטחון התזונתי מעבר לזה שהוא פוגע ביכולת ייצור המזון שלנו".
הקיצוץ כאמור בא על רקע זיהום תעשייתי חריג המגיע מאזור חברון, שאותר על ידי הרשויות לאחר התרעות חוזרות מהחקלאים, מט"ש חורה/שוקת ותושבי האזור שסבלו מיתושים וריחות רעים. באגודת המים הסבירו בעבר כי זיהום זה הרג את האוכלוסייה הבקטריאלית שאמורה לטפל בשפכים וגרם לקריסת התהליך הביולוגי במט"ש
בדיקות מעבדה עדכניות חושפות את חומרת הזיהום, שכולל ריכוזי דטרגנטים הגבוהים פי 70 מהמותר, חומציות חריגה וחומרים אורגניים בריכוזים גבוהים מאוד. למרות שמקור הזיהום זוהה במחלבות ומפעלי שיש באזור חברון, לדברי אגודת המים, טרם ננקטו צעדי אכיפה משמעותיים למרות פניות חוזרות ונשנות מצדם אל הרשויות. "הסתפקו עד עכשיו רק באזהרות לאותם גורמים מזהמים בחברון -שלא הועילו, וזאת רק לאחר התעקשות של המט"ש, ולא פעלו בסנקציות כפי שהוצע", אומרים לנו באגודת המים.
"המשמעות של קיצוץ בהשקיה היא פגיעה ישירה באיכות וכמות היבול", מסכם גידי דוד. "העובדה שהמצב נמשך חודשים ארוכים, והרשויות לא הצליחו לאכוף את הפסקת הזיהום, רק מחריפה את המשבר. חקלאי האזור דורשים פתרון מיידי ומענה לנזקים הכבדים שנגרמים להם".
אגודת מי שוקת וחקלאי האזור קוראים לרשויות להתערב באופן מיידי, להפעיל את כל סמכויות האכיפה העומדות לרשותן, ולהעניק סיוע ופיצוי לחקלאים הנפגעים. ללא התערבות מהירה, קיים חשש ממשי לאובדן עונת הגידול הנוכחית ולפגיעה בהיצע התוצרת החקלאית באזור הדרום.
המנהל האזרחי הוא הגוף שאמור לבצע פעולות אכיפה כדי למנוע את הזיהום. בחודש שעבר מעריב פנה אליהם והם נתנו התייחסותם כדלקמן: "המנהל האזרחי רואה חשיבות עליונה בשמירה על איכות הסביבה ברחבי יהודה ושומרון. המקרה המצוין בפנייתכם מוכר לגורמי המקצוע ביחידה הפועלים על מנת למנוע את הזיהום הסביבתי במרחב. יצוין כי בהוראת ראש המנהל האזרחי, נפגשו קציני מפקדת תיאום וקישור חברון עם כלל בעלי המפעלים במרחב והבהירו כי כל זיהום של המרחב יטופל בכלל הכלים העומדים לרשות רשויות האזור. במקביל, מתבצעות מספר פעולות במרחב הנחל וזאת על מנת לאתר את המפעלים הספציפיים שגורמים לזיהום הסביבתי ולבצע פעולות אכיפה מותאמות. במהלך הפעילות אותרה גם המחלבה המוזכרת בפנייתכם והחל טיפול מיידי על מנת למנוע את הזיהום שגרמה באזור".
פנינו אל המנהל האזרחי גם היום, בשאלה איזה פעולות ננקטו בחודש האחרון וכשתתקבל תגובתם נפרסמה.
התרעות פיקוד העורף