חוסן נפשי לאחר ה-7/10: מי מחזיק בו יותר, חרדים או חילונים?

היום הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל ופתיחת מלחמת 7.10 דרשו לצד הלחימה, גם התמודדות של החברה הישראלית עם אירועים טראגיים כמו אובדן חיים, פגיעות פיזיות ונפשיות, שבר חברתי וכלכלי. האירועים הללו עוררו תגובות מגוונות בקרב קבוצות שונות בחברה הישראליות, והדגישו את הצורך בהבנה מעמיקה של החוסן האישי, המשפחתי, הקהילתי והלאומי מול משברים מורכבים.

החברה החרדית מתבדלת

האמון במדינה או באלוהים כחוסן

בעקבות מתקפת ה- 7.10, נראה שחל משבר אמון בין המדינה לבין אזרחיה, אולם אלו המאמינים שההנהגה תדאג להם בזמן משבר, מדווחים על פחות מצוקה פסיכולוגית. לעומת זאת, בקרב החרדים, החוסן מתבסס על ערכים חברתיים ודתיים המפחיתים את הצורך בהישענות על חוסן לאומי. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות התרבותית של חוסן ומשבר במדינה מרובת תרבויות. "בקהילות קולקטיביסטיות כמו אלו הדתיות והחרדיות, רשתות התמיכה החברתיות והדגש על  ערכים משותפים מספקים לפרט תחושת ביטחון ושייכות, שמובילים לרמות נמוכות יותר של מצוקה פסיכולוגית ולחיזוק תחושת הקוהרנטיות והחוסן האישי" מסבירה ד"ר קלעג'י.