בהצרה שנשאה מבית החולים, אמרה אמו של אלכסנדר: "אמו סיפרה: "כל יום שעבר הוא כמו נצח, כל דקה היא מאבק בין תקווה לייאוש. הרגע שבו חיבקתי לראשונה את עידני שלי, אחרי 584 ימים, היה הרגע שבו הזמן עצר, הדופק שלי שב לפעום עם שלו, הנשימה שלי חזרה, כשהרגשתי אותו בין זרועותיי. המשפחה שלי חזרה להיות שלמה. אבל יחד עם האור שבמפגש בא גם הכאב. הלב שלנו נקרע כשעידן החל לספר על הקושי הבלתי נתפס, על הפחד היומיומי, אם לשרוד את הלילה. על הרעב, המחסור במים, התנאים הסניטריים המזעזעים, אבל הצליל הנורא מכל -שעידן פחד ממנו, אלה היו צלילי המלחמה המתנהלת מעל ראשם".
עוד הוסיפה: "פיצוצים מחרישי אוזניים, שריקות של טילים, קולות של קריסה, התמוטטות ואדמה רועדת. כל רגע היה אמור להיות הרגע האחרון. בעוד העולם שומע הפצצה, עידן שומע את התקווה מתרחקת. עידני שלנו, גיבור שלי, שרדת את התופת וחזרת ממנה. אבל מה עם החטופים שעדיין שומעים את אותם צלילים מחרידים. מה עם האימה שהם חיים כל רגע. הגיהנום שבו חיית הוא הגיהנום שלהם. הלב שלי חזר לפעום, אבל עד שהם ישובו - הם לא ידעו מנוחה. אני רוצה להודות לנשיא טראמפ ואנשי הממשל האמריקני שעשו לילות וימים שבמאמץ שכל החטופים יחזרו הביתה. אני רוצה להודות מעומק הלב לחיילי צה"ל . אתם הגיבורים השקטים של כולנו".
"עידן שוהה במתחם מיוחד שהוכן עבורו ועבור בני המשפחה, מתחם המאפשר מענה אופטימלי כולל להערכה הרפואית הנדרשת, לכל טיפול או התערבות אם יידרשו, ובו זמנית סביבה ביתית המתאימה להסתגלות של עידן למצב החדש בתנאי פרטיות מלאים ועל פי העדפותיו.
"נערכנו לקליטתו של עידן בתיאום ובהשתתפות מלאה של צה"ל, של משרד הבריאות ושל עוד גורמים רבים, שכולם חברו בהתרגשות להתארגנות המהירה לקליטה של עידן, שאגב, גם נולד כאן בבית החולים שלנו, ואנו כה מתרגשים שכאן הוא יוצא שוב לחיים".
לסיום הוסיף: "אנחנו חולקים יחד עם כל עם ישראל שמחה גדולה על שובו של עידן הביתה. יחד עם זאת, ליבנו עם המשפחות שטרם זכו לקבל לחיקן את יקיריהם. אנו מייחלים לשובם במהרה של כל החמישים ושמונה שנותרו בינתיים מאחור, לחזרתם של כל החטופים שעודם חיים כשהם בריאים ושלמים, רק אז שמחת כולנו תהיה שלמה".