"בפברואר האחרון, כשהחזירו את גופות משפחת ביבס - כפיר התינוק ואחיו אריאל - הייתי שם. במכון הפתולוגי. ראיתי את מה שעשו להם. את הסימנים. את ההתעללות. את הרוע. ובמיוחד - ראיתי את הפנים של אנשי הצוות שטיפלו בהם. הצוות הזה כבר ראה הכול. מאות גופות עברו שם מאז אותו יום נורא. גופות של תינוקות, נשים, חיילים, אזרחים. אבל מול הילדים מהמשפחה הזו - גם הם נשברו. הם עמדו שם, שותקים. עיניים דומעות, עיניים כבויות - לא היה צריך לדבר. הכל היה כתוב להם בפנים".