במשך שעות ארוכות לתוך הערב והלילה פעלו כוחות של גדודי החילוץ של פיקוד העורף בחאן יונס במטרה לחלץ אותו מהמבנה שקרס עליו. תחילה לא היה ידוע מצבו. מסוקים של חיל האוויר הטיסו את לוחמי החילוץ של פיקוד העורף שהחלו לפעול בשטח בשעות הצהריים, והחילוץ נמשך עד לפנות בוקר. לוחם נוסף פונה במצב קל לבית החולים. זהו החלל השני של מבצע "מרכבות גדעון" ברצועה.
סרגיי המשיך וסיפר בעצב: "דני דיבר על עזה, אמר שמפחיד, אבל חייבים להילחם בשביל המדינה. אמר שקשה בלחימה, אבל הרגיש סבבה. ילד בן 20, לא ראה עולם, עוד לא ראה כלום. אני לוחם בעצמי ושוב הכניסו חיילים לבית. התפוצץ מטען בקומה השלישית. דני היה נגביסט, הקומה קרסה. שיפסיקו להכניס חיילים למבנים".
מתניה עמר, סגן מפקד הפלוגה וחבר קרוב של מוקנו, שוחח עם אריה אלדד ודוד ורטהיים ב־103fm וסיפר על האדם שמאחורי המדים. מתניה משתף: "הפלוגה הזאת זו פלוגה שגדלה בגולני, וכשסיימה את ההכשרה עברה להיות תחת פיקוד של גדוד שריון, גדוד 82 – היא בעצם שימשה כפלוגה מסייעת", סיפר עמר. "אני נכנסתי לתפקיד הסמ"פ שם לפני כמעט שנה וחצי, וישר התאהבתי בפלוגה ובאנשים. דנילו היה אחד מהם. כתבתי עליו פוסט מוקדם יותר, וכשהתחלתי לכתוב – הדבר הראשון שעלה לי לראש והכי אפיין אותו היו השקט והעוצמה שהיו בו. שקט פנימי לא מוסבר. אפשר להבין את זה בשיחה קצרה איתו, אפילו מספיק מבט – ואתה מבין שיש מולך אדם עם עוצמות אחרות".
עמר שיתף בזיכרון אישי מלפני כמה חודשים, שמדגים את רוח הלחימה והנחישות של מוקנו: "הוא לא נח. מבחינתו, הוא הפך כל גרגיר בבית בשביל למצוא אמל"ח ואיזה אזכור לחטופים. ובסוף – הוא מצא רימון יד בתוך גרב. ואני באותו רגע התלהבתי, אמרתי: 'מה הסיכוי?' באותו יום סיפרתי לכולם – 'תראו איזה לוחם מטורף'. היום בבוקר, כששמעתי שהוא נפל, נזכרתי בזה. נכנסתי לגלריה, וראיתי שבאמת צילמתי את הרימון. אמרתי שאני חייב לספר את זה".