בנוסף, קבע בקון-מזור: "אמנם היערכות נכונה לרעידת אדמה מפחיתה באופן משמעותי את היקף הנפגעים בנפש וברכוש. חומרת הנזק תלויה כמובן בגודל הרעידה, אבל היא תלויה גם בתכנון ובטיב הבנייה. על מנת להיות ערוכים יותר לרעידת אדמה חזקה שתתרחש כאן, יש להשקיע משאבים גדולים יותר בהכשרת דור המהנדסים הבא: יש לתקצב תכניות לימוד ייחודיות המכשירות מהנדסי בניין להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהנדסת מבנים לרעידות אדמה, הן של מבנים חדשים והן של מבנים ותשתיות שנבנו לפי כניסתה של התקינה המודרנית".
כזכור, בחודש פברואר השנה התרחשה רעידת אדמה נוספת ביוון, אשר גרמה לבהלה גדולה במדינה וגם בישראל. לאחר הרעידה אף יצאה אזהרה מגל צונאמי שעשוי להגיע לישראל. סגן ראש המל"ל כינס דיון דחוף בנושא לאחר הרעידה, במסגרתו הונחו גופי החירום ומשרדי הממשלה השונים בהם המשרד לבטחון לאומי, צה"ל, משטרת ישראל, משרד החוץ ועוד, להיערך לכך שמדינת ישראל עלולה להיתקל בגל צונאמי. ההערכה הייתה אז כי משרד האנרגיה ערוך למנוע ככל הניתן פגיעה בתשתיות ייצור החשמל, למשמעויות פגיעה אפשרית במתקני התפלה ולפינוי עובדים.
בנוסף, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, כגורם שיפקד במקרה אסון, הונחו לקיים הערכת מצב בין-ארגונית מסודרת, שתתדרך את כל המערכת. משטרת ישראל התבקשה להגדיר אזורים המוגדרים כשטחי כינוס אחוריים למצב שצריך להפעיל בו כוחות סיוע לאזרחים. ישראל נערכת גם למשימה צפויה אפשרית – במצב בו תתרחש רעידת אדמה שלא תגרור צונאמי לעבר ישראל: בקשה לסיוע של ממשלת יוון. במידה ואכן זה יהיה המצב, תתקיים הערכת מצב ייעודית להפעלת מנגנון הוצאת משלחות חו"ל.
התרעות פיקוד העורף